אהובה ללא תנאים❣ /3

בעבר, 5 שנים קודם.

אר"א-ortal

אסתר עלתה לאוטובוס.

 היום יש יום הולדת 14 לשירן בת דודתה.
אסתר היא היחידה ששירן מוכנה לראות ולפגוש מאז שהוריה וכל משפחתה חזרו בתשובה.
גם דודה של שיר, אח אביה, אדיר. נפגש איתה מידי פעם. כשעבודתו, שאין לה מושג מה היא, אך היא כמעט בטוחה שזה משהו ביטחוני, מאפשרת לו.
הנסיעה באוטובוס מאור עקיבא לתל אביב, הייתה ארוכה, זאת בנוסף לפקקים המתארכים עם השעה המתאחרת.
אסתר הרהרה לעצמה 'מעניין איך אמא הסכימה לי לנסוע ליום ההולדת הזה לבדי…
מה עוד שזה הולך להיות כמו שהבנתי במועדון?! מוזר!'.
צלצול הפלאפון קטע את מחשבותיה, והיא ענתה.
על הקו הייתה דודתה, אמה של שיר.
"היי אסתרי, מה נשמע? אני יודעת שאת עכשיו בדרך לשיר שלי, תמסרי לה שאנחנו מתגעגעים אליה מאד!"
קולה שבור, קול של אמא מלאת געגועים.
היא אוספת את עצמה וממשיכה,
"תנסי לשכנע אותה. לא ביקשנו שתעזוב הכל ותעבור לגור איתנו בבית החדש, שלידכם. אבל לפחות שתדבר איתנו…"
כאן כבר לא הצליחה האם לנצור את דמעותיה.
דמעות של קריעה, של ניתוק.
כמעט חודש היא נקרעת בין האמת לבין ביתה האמצעית.
עכשיו היא מתחרטת, מרגישה שביתה 'נפלה בין הכסאות'.
לא שהייתה מוותרת על מציאת האמת.
לא שנתנה יחס לא שווה בין ילדיה, אבל טבעי שהילד האמצעי מעט יופלה.
ביחוד שהוא הילד שהיה מסתובב כל היום עם חברים…
'איך לא שמתי לב לדעות השמאלניות שמתגבשות אצל ביתה?! לכל הסטיגמות השונאות והמשמיצות?!'
הירהרה לעצמה בלא מעט מרירות.
'ועכשיו ביתה מסכימה להיפגש אך ורק עם דודה, הלוחם למען המדינה.
ולמרבה האירוניה אף עם דודניתה החרדית מלידה'.
אסתר לא ידעה מה להגיב לקול התיפחותיה של דודתה ושתקה.
בליבה, בלי הרבה הקשר לזמן והמקום, התעוררה המלחמה שניסתה להשתיק מזמן.
האימוץ הזה!
למה אמא כל כך מתנגדת שבעוד חודש וחצי, כשימלאו לי 18 שנים, אני אפתח את תיק האימוץ שלי, למה??
מה היא יודעת שהיא רוצה להסתיר ממני?'
היא התנערה כשיד דפקה על כתפה.
היא הסתובבה אל עבר בעלת היד שאמרה: "ביקשת שהזכיר לך באיזה תחנה לרדת"
חייכה והוסיפה את המובן מאליו "זה כאן את רק צריכה לחצות את הכביש".
אסתר עיקמה את השפתיים לחיוך האומר תודה, צלצלה בפעמון וכשעצר האוטובוס ירדה, תוך שהיא מוודאת שאינה שוכחת כלום.
רק אז שמה לב שדודתה ניתקה עוד הרבה לפני שהגברת שישבה מאחוריה עוררה את תשומת ליבה.
אסתר נכנסה למועדון המואר באורות צבעוניים תרה בעינייה אחר בת דודתה, מחפשת אותה בין כל המשתתפים ב"הוללות" כלשון מורתה.
אך לשווא.
שירן אינה נראית באזור.
© כל הזכויות שמורות.
נ.ב.
סורי אם זה לא ארוך מספיק.
ותודה לך מהממת שהיית ערה באמצע הלילה כדי לעבור על הפרק הזה. ולא רק.
מעריכה מאד את מי שקשורה בעריכה.. אין עליהן.
בנניות.. תערכנה😜😜😜
ורפואה שלמה לחולות🤗.

עוד באותו נושא

שלא לשמה /15

אם עכשיו תלכי לתבוע את בעלך השוטרים יבקשו הוכחות, ולא רק הרגשות בטן

שלא לשמה /14

סגנון הלבוש שלו השתנה, הדיבור, המחשבה. הוא התחיל לעשן סיגריות. לאכול דברים לא כשרים

הוסיפי את התגובה שלך:

17 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגב

    מוששששלם
    ממש אהבתי

  2. אילנית הגב

    אורטל אהובה!!!
    פרק מדהים כרגיל!!!
    ההתרחשויות שכתובות ביד אמן אנטיליגנטית- וואו!!
    האמת,
    מרשה לעצמי לומר לך, שזה היה פרק מקסים מקסים, אך כזה שטיפל'ה פחות אהבתי מן הפרקים הקדמים…
    אם תרצי, אסכים לתת לך פירוט פרופסורי מדוע 😊
    בכל אופן,
    אוהבת.
    מעריכה.

    • אר"א- ortal💝 הגב

      ישששש איזה כיחף שיש אותך.
      כןןןןןן זה נורא ישמח אותי שתכתבי.
      באמתתתת
      אני אוהבת שמנתחים מה שכתבתי. לא משנה מה זה.
      וסיפורים זה בכלל שווה.

      אז אני כאן. מחכה לזה.
      יההההה אני אשכרה מתרגשת😂.
      תודה.
      ותמידדדד תתני לי מלאאא הערות!!!
      תודה אילנית🥰

      • אילנית הגב

        אני מתרגשת מזה שאת מתרגשת 😉
        אז ככה:
        (כחכוח).

        בכל סיפור, יש את הפן הדומיננטי.
        רובם של הסיפורים משולבים בעלילה ולצידה- רגש\מתח שמופיע לאורך הסיפור.
        ללא המתח או הרגש הסיפור יהיה מן הסתם משעמם ולא מושך במיחד, אלא אם כן, זו מטרתו- כמו, ספר טיפולי…
        עד כאן הקדמה…
        ובכן,
        בפרק הזה היה לנו בעיקר-
        עלילה+מחשבות הגיבורים.
        לא היה כאן איזשהו מתח או התרחשות חזקה.
        ההתרחשות והעלילה פה די פשוטה- ילדה הולכת למועדון.
        להתרחשות הסתמית הזו, הוספת את מחשבותיה והרקע האישי שלה- על מנת להכניס עניין.
        אולם,
        הרגשתי בכל זאת,
        שחסר לי…
        מתח חזק.
        רגש חזק.
        אגב, רגש ומתח אינם רק כמו שהם נשמעים.
        רגש- רגש כפשוטו, בלבול, סערה פנימית, סערה חיצונית וכולי'…
        מתח- דרמה המתרחשת בסיפור, בד" חיצונית, לעיתים גם פנימית.

        בקיצור,
        אולי בגלל שהפרק הזה היה קצר במיוחד-
        ההתרחשות הייתה די רגילה- ילדה צועדת.
        מחשבות הגיבורה הוסיפו עניין אך לא מספיק.
        ולא היה איזשהו רגש ששבה את לב הקורא.
        לא הייתה כאן הזדהות מתבקשת וחיבור פנימי, עם אחת הדמויות בגלל שלא קרו כאן דברים חד משמעיים.

        סוף…

        אם הייתי מדי ביקורתית ורעה, אז אני מתנצלת!!!!
        סליחה אם מדי פגעתי בטעות…
        הפרק מקסים-
        ואת מקסימה!!!
        וזה חשוב יותר מהכל 😊

        • מיכל הגב

          אילנית האלופה!
          אני אוהבת לקרוא את התגובות שלך!
          יש לך יכולת ניתוח ויכולת הבעה-מדהימות!
          יש לך בלוג? אשמח לדעת…

          • אילנית

            מיכל היקרה!!
            כמה אור בעיניים הכניסה לי התגובה שלך 😊 את מתוקה!!!
            תודה….
            הכל ממנו… אני רק השליחה…
            ו…
            אין לי בלוג,
            אבל—
            לגלות לך משהו?
            עובדת על זה…
            מקווה שזה יקרה בקרוב…
            בעז"ה….
            שוב, תודה, מיכל!!

          • פרפר

            יש אילנית!!!

  3. ביילוש הגב

    יפיפההה אני לא יכולה
    כמה מתחחחחח ריגשי🤩🤩
    שלמות
    ארא יו כישרוןןן
    מעריכהה מעריכהה
    אין עליךךך😍

  4. פרפר הגב

    אורטלושש
    בכל פרק יש עוד התפתחות!
    מחכה כבר לפרק הבאא
    (לא יודעת אם אמרתי לך שקראתי אבל קראתי גם את הפרק הקודם והוא מושלםם)

  5. שותפה לדרך! הגב

    יוו אורטלי פרק חדש איזה כיף
    מדהים כתבת שלמות💛
    וכמובן תודה לעורכות(❁´◡`❁)

  6. LOVE הגב

    זה היה לי קצררר
    ובכל זאת אני נהניתי לקרוא💗
    מחכה לפרקים ארוכים יותר…😉

  7. . הגב

    זה מהמםםם
    מחכה להמשך!

  8. אוקיינוס הגב

    וואו, אורטל.
    מגיבה עכשו על שלושת הפרקים האחרונים, שקראתי את כולם אבל לא הגבתי.
    את לא מאכזבת, אני אוהבת את הכתיבה שלך.
    אני דווקא נהנית מהפרקים הקצרים, זה קליל כזה וכיף. (מקווה שלא יקפצו עליי פה…😉)
    את אלופה, ותודה על סיפור בסגנון שונה ומיוחד…

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?