יותר ויותר בנות נכנסות לקטגוריה הזו. הפרעות קשב וריכוז. ריטלין. אבחונים. אז איך זה באמת..?מה ההתמודדות?

יש לה ראש של נחש. לב של אריה. רגשות של נץ. יש לה הורים , כמו

# איש אחד הלך הלך הלך נתקע במכונת קפה ויצא בנס… # הדרכה זה כמו עוגה.

החל מגיל 12 ועד גיל 16 (כמובן לא בצורה אבסולוטית, יתכנו חריגות לכאן ולשם) האדם הצעיר

ובעיקר נמאס לי להגיד את זה נמאס לי לבכות רק מצחוק ונמאס לי להיות המתחזקת של

מה יש לי לעשות אם לא להיות באימייל? אני נכנסת לאימייל, שש הודעות חדשות. שפרינצה חדווי

ואת מתחילה, תקופה חדשה, בלי הרבה מרץ. אלא כי ככה את צריכה. ונוחלת אכזבה, ואז הפתעה,

באתי להיפרד (למנגינת רקע עצובה לחצו כאן). מרוב שהדמויות באתר השתנו כל כך אני לא יודעת

1.כשהמורה מקריא שמות ותמיד יש את הילד המתחכם: יוסי כאן?-כאן, מורן כאן?-כאן, ספיר כאן?-כאן, עומר כאן?-נוכח!

החד פעמי לא מיוצר מחומרים ממוחזרים. כל פעם זה פלסטיק חלש, שמיוצר מחדש. חד פעמי לבן

אף אחד לא מנסה את האש לכבות ולהכניס אש ללבבות כי מיהו האדם אשר את קטל

אם מצאו אצל החשוד ברצח את הסכין שרצחו איתה, אז מצאו 'הוכחה חותכת'? אני: מה קרה

העצב מקלקל על השמחה מאפיל נראה שאין איך לצאת אל האורה ביתי היקרה! בכל שלב איתך

למה אני כזאת רגישה שתמיד עם אותה הרגשה, אם אני חושבת שמישהי העליבה, פגעה, או שסתם

ועוד קצת זו אני ביטחון עצמי קצת פחות זו אני למה אני כל כך מנסה להגדיר

השימוש במילה "זהירות!!!!" 1% לפני שקרה משהו 99% כשכבר מאוחר מדי אני כל כך קרוב להיות

להגיע למשהו שעוד לא חשבתי עליו, להסיק איזו מסקנה גאונית. רציתי לכתוב שיר, ליגוע בלב של

האמת שקשה לאתגר אתכן! אתכן כלו טובות בשאלות, מפתיעות כל פעם במחדש בשאלות טובות של ממש!

מפחיד אותי לחשוב שמישהו חשב מחשבות ועכשיו (????) מפחיד אותי לחשוב שמישהו שאני אוהבת ומכירה, שהוא

שוב התחצפתי למורה – אוף והיא צעקה עליי בחזרה – אוף החמצתי פנים לחברה – אוף