בתיכון שלי יש הרבה מורות שקשורות אליי בדרך זו או אחרת (גיסות, דודות ובנות דודות) והרבה פעמים יש אי נעימויות. כמו לדוגמא מורה קרובת משפחה שמלמדת אותי, וזה לא פעם בשבוע, אלא יותר.. וזה קשה, וזה

הידעת? בכיתה של 30 בנות: כולן מתמודדות לפחות 3 בסיכון 5 חושבות על לעזוב את חב"ד 1 רוצה לעזוב את הדת. 6 בערך חיות בבית נורא. רק אצל 2 בנות זה מתבטא בכיתה. החשבת? זה מטורף,

וכל יום כל יום, חוזרת עם מצב רוח פח. זה שווה את זה? אני הולכת למקום שלא טוב לי בו.. ללמוד.. התמודדויות עם חברות. למה? למה לי לעשות לעצמי את זה? וללכת אליו? למה אני צריכה

תזכרו זה שיש לי קצת שכל זה לא אומר שאין לי לב. אדרבה הלב שלי חיי בצלו של השכל ונרמס תחת מגפיו . הלב שלי זועק תנו לי צומי לשכל יש מספיק אוף, כמה צומי אפשר

ברגעים בהם הרגשתי שאף אחד לא מבין אותי. ברגעים בהם לא מצאתי את עצמי בטירוף שנקרא עולם. ברגעים בהם כל מה שרציתי לעשות היה להתפרק, לבעוט בהכל ולברוח. ברגעים בהם כאב לי כל כך שרציתי לא

אז בא לי… את מי אני מעניינת???.. מי אני בכלל.? סתם ילדה שקשה לה סתם עוד אחת… אני יכולה לשבת בכיתה שעות ולקרוא ספרים, לא להגיש עבודות. לא להשלים מבחנים ואפילו לא להיות בשיעורים, אפילו את

ובאתי עם העגילים האלה לבית הספר, כן אפילו שהם לא בתקנון. כי הם כל כך מהממים עלי, שפשוט חבל – ומתי עוד אני רואה את חברות שלי?? חוץ מזה שמאוד קשה לי למצוא עגילים שאני מרגישה

תודה לך, המורה, שהחזקת לי יד ומשכת אותי קדימה, תודה לך, המורה, שתמיד ידעת מה מסתתר בי שאני יכולה ליותר. את אחת המורות המיוחדות שפגשתי בחיים שלי כמעט ולא פגשתי מורות כמוך. תודה שאמרת לי שאני

הלם. ואמרתי לך (וניסיתי לשמור על כבוד) לא לגעת בי. שבי לא נוגעים. ושלמורה אסור לגעת בתלמידים. והיום כשנכנסנו לכיתה ביחד, במקרה – ושוב אמרתי משהו ושלחת יד, ואני העפתי את פני אחורה מרגישה את הקיר

עד ש… עד שאת נכנסת לכיתה. מלאת נוכחות, חמודה וחייכנית. אבן נגולה מלבי ונשמתי בהקלה, כל הפחדים נעלמו ונגוזו כלא היו. ידעתי שתהיה לי בעזרת השם שנת לימודים טובה ומוצלחת. שידרת כלכך הרבה חום ומסירות, רצינות

היא עצרה את השיעור, הסבירה ולי זה עדיין לא ממש התיישב בראש. מה לעשות.. יש גם ימים כאלו.. אז בכזו פשטות היא פשוט באה והזמינה אותי ללמוד איתה. אישה, נשואה עם כמה וכמה ילדים שמוכנה לעצור

ואם נראה לי שקר לה אני שואלת אותה אם היא רוצה עוד סוודר, או להדליק את המזגן, או ללכת להכין לעצמה תה. ואם היא נראיית לי עייפה אני שואלת אותה אם היא רוצה קצת לשים ראש,