את טובה, יפה שלי… יותר ממה שאת חושבת.

אני מסתכלת על העיניים שלה. עמוק עמוק. בפנים בפנים. ואני רואה שם ים של כאב.

לגרום לו לחשוב אולי הוא לא טוב? אולי הוא פגום. אולי הוא מכוער?

נורמלי לאהוב חברה ממש? אני לא יודעת אם לקרוא לזה תסבוך… כי אני מכירה את החסרונות שלה ובכל זאת אוהבת אותה, כמו שהיא זה לא שאני אוהבת ת'חיסרון פשוט יש בה הרבה מעבר היא שונה מכל

בגדתי, בעצמי? במי? הלכתי לעתיד שונה משלי.

סליחה על כל הפעמים שהייתי עסוקה מידי בעצמי ולא פניתי לבדוק למה את שקטה יותר מתמיד

את רואה בי צד אחד, וזה די בגללי

מי יודע בלעדיכן כמה ימים עוד הייתי נשארת לבכות

אז תתגברי, ילדה, תתחזקי. עוד מעט זה יגמר, והרווח שישאר לך…

זה נכון שלא יחזור העבר, זה נכון שיראו סימני שברים…

אני לא רודפת אחרייך כשאת בורחת, אני נותנת לך את הלבד, אם תרצי אותי תחזרי…

עכשיו אני מרגישה נקיה מכאב, פתאום כל זה השתחרר תודה לך

ולא אכפת לך שהיא כאן. זה רק עושה לך משהו נעים בלב, שהיא נמצאת איתך.

כשראיתי שעדיין לא זורם שלחתי לך 2 גרביים ושאלתי אותך האפור או הורוד?

שתדעי לך, עכשיו לפני ראש השנה, אני מוחלת לך בלב שלם!

ניסיתי לארגן איתה מפגש מחוץ לשעות הלימודים ואף פעם לא הסתדר לה…

שיער גולש, למרחב פולש. חיוך מתנשא אותו נושא

אני רוצה שאם תבכי אני אהיה זאת שתגרום לך לחייך

אני כאן, לא רוצה חברות לידי. זה לא שקר. זה אמיתי

אשמח לדעת מה לעשות כדי להשתחרר יותר ולעזוב את הסיפור עם החברה הטובה לשעבר

ועזרתי לקום, ואהבתי בלי גבול. למרות שכולם היו שם, ממול.

כי היום, עכשיו, אני בטוחה שכן. את משקרת. ואני מרגישה נבגדת.

כן את זאת שנכנסה עכשיו לפוסט, את אפילו לא יודעת איזו טעות עשית.

אשמח שתענו לי כאן, כולן!! איך אתן מצפות ממני להתנהג?