שולחת אלי הרבה אהבה, הבנה. ולי נשאר רק להחזיר לך בחזרה

תחכי בשבילי רק עוד קצת. אני כאן עדיין והלב שלי חלש

מה היה איתך מאז שהלכתי. מה עבר עלייך מאז שעזבתי?

עושה לי טוב לטפל בבעיות של אחרים. משכיח מהכאב של עצמי

לפעמים אני מרגישה: היי רק אני פה רק אני נוכחת רק אותי רואים ובואו נגדיר ככה: אני המסכנה שצריכה את המקום במרכז. אז זה זהו שלא!!! לפעמים אני בטוחה שאני ואני ואני ואני… אבל אני לא

השם הביא לך נסיון ועמדת בו בגאווה, וויתרת על לימודים במכללה לטובת העתיד שלך!

תסתכלי לי בעיניים, כן את אלא מי? תיישרי את הגב וגם את המבט

אני לא יכולה עם העיניים האלו. הן מעלות בי דמעות. הן מזכירות לי עבר

אני מרגישה שאת לא אותה אחת. נפגעתי ממש. ממש, ואת לא יודעת את זה בכלל.

אל תפחדי, גם אם את נופלת שוב. אני פה איתך לתמיד

את שקוראת את כל המגילות שלי בשקיקה כמו היו ספר מתח של יונה ספיר;)

מה היית עושה במקומי? אשמח לתשובות מכן. זה די דחוף…

אני התייאשתי. אל תשאלי למה. פשוט תגידי משהו!

עינייך רודפות לא משיגות אינך יכולה להבין

אז למה את לא מדברת איתי? זה כל כך מעצבן!!

אני עדיין אוהבת, וגם נורא כועסת… אבל מרגישה אלייך קירבה פשוט מטורפת…

כי את מצפה ממני ואני מתאכזבת ממך ברגע אחד. כי אני קרובה אלייך ואת מתרחקת בצעד ענק. כי את מחייכת לי ואני מביטה בך בלב מסופק.

מרגישה כמו מין אחריות להזכיר לך את החיים שהשארת מאחור

מרגישה זלזול מתחילה לדמוע. כאילו אומרים לי "מי רוצה לך בכלל לשמוע?"

למה את לא מדברת? יכולתי להקשיב המון

אני מרגישה על נדנדה. נדה. עפה. קדימה. אחורה.

אנחנו הולכות כל אחד לדרכה, נראה מה טומנים לנו החיים

שימו לב!!!! יש בנות שבאות לכיתה ויום שלם פשוט יושבות ושותקות!!

הדמעות שלי נופלות מהפנים לידיים שפתוחות.