אוף. זה פשוט מדהים כמה אני מסיחה את הדעת של עצמי…. ולא קשור לפלאפון!!!! זה יכול להיות בשבת או ביום חול שהוא בחדר אחר ומכובה. אני יושבת מול דפים של חומר שאני אמורה ללמוד ובמקום זה

תמיד בשיעורי תניא מדברים על משמעות, מטרה… אז מה המשמעות שלי בחיים? אני כל היום רק לומדת!! יש מבחני כניסה, הכתבות, מבחנים.. ללמוד? זו המשמעות?!

אני עכשיו כותבת את זה אחרי שבכלל לא חשבתי שאכתוב כאן אבל היום קרה לי מקרה שאני חושבת שצריכה עזרה ועצות… יש לנו בבי"ס מורה לאנגלית שקצת קשה להרבה בנות איתה: המצבי רוח משתנים, הקרבן התמיד,

רציתי לשאול שאלה שמאוד נוגעת לי, אני לומדת ממש טוב למבחנים וב"ה יש תוצאות… אותי חינכו לשמור על יושר ולכן אני לא נעזרת באף חברה כדי לדעת את התשובה… יש לי חברות שמידי פעם שואלות אותי

היי אני תלמידה משקיענית אבל אני בכלל לא רואה תוצאות.. קשה לי שיש לי על הראש המון דברים, היום המורה הורידה אותי הקבצה, היא לא מבינה בכלל כמה השקעתי ולמדתי.. ובסוף זה מה שקיבלתי מימנה! אפס

דייי! כמה אפשר כבר ללמוד? רוב החברות לא מראות שהם מתייאשות באיזשהו שלב, הם מצליחות ללמוד כמעט כל הזמן.. וזה נותן לי תחושה אני לא. פשוט לא. לא מצליחה לחזור אחרי יום לימודים ולשבת להמשיך ללמוד.

מה עושים כשאין חשק ללכת לבצפר?? עכשיו אני בתיכון ובאמת שאין לי טעם לרצות לבוא..(אולי רק בגלל החברות אבל זה לא כ"כ משכנע אותי-אנחנו כל הזמן בקשר גם אחרי בצפר) המורות ממש לא משהו בלשון המעטה…

אין לי כח ללמוד. אני יודעת שזה חשוב ושצריך. אבל אפילו להכריח את עצמי אני לא מצליחה! כל לימוד למבחן אני דוחה ללילה האחרון ואז דוגרת כל הלילה על החומר. לא קולטת כלום ואז מגיעה למבחן

אני לומדת בכיתה ז ' במרכז הארץ. ב"ה אני תלמידה טובה. לאחרונה קצת קשה לי בשיעורי אנגלית. האמת שאני בהקבצה א1 .אבל אני צריכה מאוד להשקיע ולהתמיד.התחלתי ללמוד גם בשיעור פרטי,אבל בנתיים אני מרגישה "חצויה" לשניים,

אני עכשיו לומדת בסמינר ויושבת בכיתה בשקט ובשיעורים לא מדברת גם כשאני לא מבינה מה המורה אומרת או שהיא מסבירה אני לא מסוגלת לשאול גם כשיש שיעורים שאני צריכה לדבר למול כל הכיתה זה קשה לי

אני מאוד מתגעגעת הביתה אני בפנימייה שמשהי תענה לי תשובה נורמלית, תודה רבה

אנחנו מאוד מאוכזבות מהמורה שלנו השנה היא מדברת איתנו דברים שלא קשורים אלינו ולנו קשה לשמוע זאת, איך אנו אמורות לפנות למורה שלנו

אני בלחץ!!! כן אני ממש בלחץ… ביה"ס (תיכון) חדש פנימייה, מלחיץ. ההורים שלי עסוקים בדברים שונים כרגע ואיך להם פנאי "להתרגש" איתי. זה לא בריא להיות לחוצה אני חייבת פיתרון!!!! תודה רבה!!! מאת:חבדניקית

אני מאוד אהבתי אנגלית וגם את השיעורים. אני באמת רוצה לדעת אנגלית במיוחד שזה באמת מועיל לי במשהו לחיים (שלא כמו שאר המיקצועות). אבל יש בעיה, שנה שעברה התחלפו המורות של ההקבצות ויש לי מורה ממש

יש לי שאלה… שנה שעברה לימדה אותי מורה שלא הסתדרנו בלשון המעטה, אני ילדה טובה יחסית, כאילו רגילה כזאת אבל היא תמיד רואה דברים קטנים ומעצבנים שהיא ממש נתקעת עליהן. למשל לא רציתי להתפלל מנחה, והיא

מצחיק אותי שמבקשים מאתנו להיות צנועות ומעירים לנו על זה כל הזמן ובסופו של דבר הרבה מהמורות בבית הספר עם חצאית שבקושי עוקפת את הברך. הקטע הזה מכעיס אותי, כי קודם כל הם צריכות להיות צנועות בשביל שאנחנו נהיה.

שאלתי היום שאלה בכיתה, והמורה התחמקה ממני. למה? זה קורה הרבה פעמים.. אני מרגישה שאין תשובות ולכן לא עונים…

בערך חצי מהבנות בכיתה שלי לא מתפללות בבוקר. זה ממש קשה לי כבר להיות בין הבנות 'הטובות’… (או החנוניות???) אני מרגישה לא בעניינים כשאני מתפללת.

אני ואמא שלי כל הזמן רבות.  אני לא משקיעה כל כך בלימודים והיא כל הזמן כועסת על זה. הלימודים קשים לי וגם פחות חשובים לי. אני לא חושבת שאני צריכה תעודת בגרות בשביל להצליח בחיים. אבל בשבילה 

אני עולה עכשיו לכיתה ט' ודי חוששת. בכיתה ח' היתה לי מורה מדהימה שאין דברים כאלו. וכבר מעכשיו אני מתחילה להתגעגע… עד עכשיו הייתי חיה מיום רביעי ליום רביעי (שזה היה היום שלה) ועכשיו זה מאוד

אני נחשבת ילדה די שקטה ואין לי שום כישרון או משהו מיוחד. סה"כ בסדר לי בחיים, אבל ממש כואב לי שהמורה שלי בקושי מתייחסת אלי. כל הבנות הבלגניסטיות תמיד במרכז ואני מרגישה שמבחינתה אני די שקופה. הפעם