לילדים שלי יהיו בשבתות רק חלות קנויות

מילים רחפו בין האנשים, חבשו פצעים וליטפו לבבות.

פַּרְסוֹת כּוֹבְשׁוֹת עוֹד נֵתַח שֶׁל אֶרֶץ חֲרֵבָה

את לא צריכה להיות שלימה בשביל…

ואת החרוט על האבן, אי אפשר לקחת, למחוק ולטשטש!

יש הבדל גדול בין מה שאנחנו חושבות שיעשה לנו אושר לבין מה שבאמת יגרום לנו אושר

ניסיתי לשבת עם דף ועט, אבל אפעס נפרדנו כעבור שלושים שניות

לחזור ופשוט להודות על כל פיסה

אני ילדה של פרנציפ, ולא יעזור לכם כלום.

הַנֶּתֶק הוּא כּוֹאֵב. מִי כְּבָר חוֹשֵׁב, עַל שְׁלֵמוּת.

חַכֵּה, אַל תְּמַהֵר לִשְׁפֹּט אוֹתָהּ, עוֹלָם. מֻתָּר לָהּ לִטְעוֹת וּמֻתָּר לָהּ לִפֹּל

מה אנחנו צריכות לעשות בשביל שגם לנו יהיו הגנים האלו?

מָצָאתִי בְּדִידוּת מְפֻזֶּרֶת בַּשָּׂדֶה

אני אבחר. גם אם אנשים מבולבלים לידי, לא מבינים מאיפה זה בא לי

אני יכולה לצעוק עכשיו לעולם "עברתי את זה, ושרדתי!"

ההרגשה הייתה אחרת. הוא פשוט לא פה!

המטרה מקדשת את האמצעים. בשבילם זו לא קלישאה

אַשְׁרֵי מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ וְיֵשׁ לוֹ שֶׁלֹּא לְקָחָהוּ הַפַּחַד וְהָאַשְׁמָה וְחֹסֶר הַבִּטָּחוֹן וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ

כולה בוקר טוב קטן… אל תחשבי שזה קטן

וַאֲנִי מְחַפֶּשֶׂת מִלִּים לְגַשֵּׁר עַל הַפַּעַר הַזֶּה

מזל שאת שוב לא צודקת

לקבל את עצמי על כל פגמי, ולנשום

קשה לי לא לראות משהו ולהאמין שהוא קיים. לגיטימי לא?

אם את כפילה שלי או קצת דומה לי, את בטח מעקמת את האף היפה שלך