משחזרת. משחררת את היום שעבר.

וכל חבריו פרצו בצחוק חסר שליטה… האחד סיבב אצבעו על הרקה

מביטה בחיים במבט מלמעלה, יודעת יותר טוב מהם את האמת.

פַּעַם חָשַׁבְתִּי נַרְקִיס הִגִּיעַ מִנַּיִן? הֵבַנְתִּי הוּא פָּרַח קִמְעָה קִמְעָה

חשבתי שיום יבוא ונשב, נחייך ונצחק בלי טיפת כאב.

Maybe one day I will execute all these beautiful words

מאותתת לשמאל, עוצמת עיניים סומכת עליה.

ככל שנגדל אולי נחשוב על מה שלא העזנו עד היום לאהוב

על הכעס והבלאגן, על זה שהוא תמיד איתנו כאן.

העולם זורח וקורא לנו גורם לנו לרצות לקפוץ למאגר הגדול של הכיף והחופש

לעולם לא משקרת וגם לא רוצה להיות שם

אין בך מקום לעוד קולות, אז הם בורחים

אם לא תשלטו על עצמכן עכשיו – בגיל 50 זה כבר יהיה כמעט בלתי אפשרי!

יש רגעים קרובים. מחובקים. מלאי אמונה

יוֹם אֶחָד אֲנִי אֶפְתַּח מָקוֹם מְיֻחָד לְכָל אוֹתָם שְׁבוּרֵי הַלֵּב

מייחל ששוב תוכלי להיבנות, להיעמד על רגלייך כעוף החול

אז ברוך ה' כולם בריאים, וחיים בנעימים. אבל למה רק לי אין תשובה, לכאב שהולם ברקה

שבע ימים הוא התייר, החיפוש אורכו שנים

תזכור שמעכשיו אתה לא יכול לקרוא לי אחות רעה!! כי בכל רע יש טוב

רוֹצִים לְהַסְפִּיק רַכֶּבֶת, טוֹעִים בַּתַּחֲנָה מָעֳבָרִים לְהַמְתָּנָה.

מי מתנגדת לחיבוק של אבא?

אין לי מחר בגרות, אין לי דאגות על המחר

תעצרי רגע, נשמה, תנשמי. יש אוויר מסביב, אנשים שישמחו לראות אותך.