תובנות אחרונות על החיים:

שמחה

כשהרגשות האלה עוטפים אותך את מרגישה שמישהו מלמעלה פשוט מחבק אותך. חיבוק חם ואוהב. חיבוק בלב שבאמת

Success

הצלחה היא לעתים קרובות זיעה. ואנשים שערים עד מאוחר. הצלחה, לפעמים, היא פשוט תוצר של הרבה כישלונות.

עוד תובנות לחיים:

אייכה???

אייכה זו מילה חזקה ומצמררת(אותי לפחות) אייכה זו מילה המעמידה את האדם בשקיפות שלו, עצמו. אייכה זו מילה, שעוזרת לנו, לתקן את המעשים הרעים ולשוב בתשובה. את, כן את, מעבר למסך, אני רוצה שתשאלי את עצמך

עניין של הסתכלות

מסתכלת מסביבי וכל מה שאני רואה זה ביצה חומה ודביקה עם כוח שאיבה אדיר נבהלת מנסה להיחלץ בעזרת בעיטות ונפנופים פרועים משהו דבוק לי לאצבע מחזיק שם חזק חזק מנסה להתנער אולי זה מה שאשם בכל?

-הכל זמני-

והחיים עוברים ברגעים ספורים הם חולפים נגמרים נשחקים. אנשים עוברים לרגע לא עוצרים או שמתעניינים אך מיד שוכחים זמנים עוברים דברים משתנים תקופות חיים וזו רק פיסה מאלו האמתיים הכל עובר, הכל זמני. במיוחד בעולם כל-כך,

אני חושבת על זה כל הזמן

ובעצם כמעט בכל מקום, להודות להשם על מה שנותן כי שום דבר לא ברור מאליו! אם זה שהשם נתן לי הורים טובים שדואגים ואוהבים או אם זה נסיונות קשות שהוא מעמיד אותנו בהם!!!

תאבדי

תאבדי את השמחה תאבדי את הכאב תאבדי חריטות תאבדי את הלב ככה. שלא יישאר לך כלום ממה שהיה בך פעם האהבות שלך ילכו למקום אחר את כבר לא יודעת לחרוט או למצוא זמן לזה

החיים הם כמו מבחן

לחשוב תמיד על הרגע הנוכחי, בקטן. לא להסתכל לאחור, להביט לעבר. כי חבל, ההשוואה הזו מבזבזת זמן. להביט לעתיד? לשם מה? בשביל כולם הוא מוכן, ומזומן. ממש כמו דף של מבחן, עם תשובות בכוכביות. אין מה

נובל פרח/3

טוב, מה זה דורש ממני? ניסיתי להזכיר לעצמי רגעים קטנים כאלה שבהם כן היה לי טוב, מתי זה היה?? לפני שנולדתי אולי.. טוב ברצינות- בחתונה של בת דודה שלי, כשניגנו ארבע בבות החלטתי שלא משנה מה

משקל האמת

לכן נושאיה מועטים במידה, לאורך זמן קשה להיות בה בעמידה,

ציניות

כל הגלקסיה מתחתיה שרועה אמירתה בלגלוג זרועה התנהגותה כסערה פרועה כולם חושבים: "היא גרועה! כאילו כל כולה מזלזול ברואה!" אך מילה אחת כלפיה-פגועה כי בתוך תוכה-היא קרועה

לשבת ולכתוב

מנסה להשתיק ת'מחשבות והן פוצעות ודוקרות לרגע אחד לא מתחשבות כאילו לא חושבות על מה שהן גורמות   ואת רוצה כבר להוציא ולפרוק אך מה שיוצא זו רק מסכה של צחוק ואת נמלטת אל החדר מחפשת

תגידו תודה!

ותמיד יש קצת לחץ לפני.. בסופו של דבר צריך להגיע בזמן… אז בנסיעה יש לנו משחק שאנחנו צריכים להגיד לפחות 3 דברים שאני מודה לה' עליהם. זה תמיד משנה את האווירה, וזו צורה טובה להתחיל את

מותר לכאוב

כולם אומרים לי לשכוח כולם אומרים למחוק מהמוח עזבי, תרפי, שחררי זה רק מכאיב לך זה רק מכביד והם צודקים, אני יודעת צריך להתקדם אל העתיד ואל מה שהוא צופן לי בחובו אבל איך אפשר? להאמין

טוב שנעלם

שבא לכן להרגיש רק טוב, לחשוב רק טוב, לדבר רק טוב, לעשות רק טוב?? אני יודעת שטוב הוא נרכש וגמיש ואין לו גבולות. אני יודעת שטוב הוא תופס ותופח והולך ומוסיף. ושצריך בשבילו רק ניצוץ קטן

מי צריך אותי?!

שוכבת לי שעות במיטה ומנסה לחשוב למי זה מפריע, למי אכפת, ולא מוצאת. אני יכולה לשכב כאן מתחת לשמיכה גם שבוע ולא ישימו לב.. אף אחד לא צריך אותי.. שעת צהריים מאוחרת, בסוף קמתי. סידרתי בבית,

לא סתם מילה

מוכנה לירות לעבר כל סדק אך לפני כן צריך משפט של צדק. כי הרי אין זה פשוט לשלוח חיצים אל עבר אחרים בין החריצים גם אם הם עליך משפריצים. על כל מילה או הבל אפשר לשבת

חיים שכאלה

בבוקר לקום להכיר יקום, בלילה לישון לזרום כנחל קישון, מעדיפים על זה לא לחשוב לא להעיר אריות מהגוב, מעדיפים לזרום עם החיים לא להתעמק בהרהורים מיותרים, מטרה במילא לא ימצא עדיף שאת מוחם לא ייגעו, כי

מקום אחר

יום אחד המושב הקבוע נתפס ואני פונה לחפש לי מקום אחר. מתיישבת בצד השני של האוטובוס. יוצאת לדרך. הנוף אחר. שונה. את השדות האינסופיים מחליפים כבישים הומים. אולי טעיתי בקו? לא יכול להיות. זה האוטובוס שלי.

פסק זמן

לפעמים זה כיף סתם לחלום את המחשבות לא לבלום, זה מרגיע, משחרר את מאורעות היום לשחזר, או סתם להרהר לשום מקום לא למהר, כי לעתים מרוב שרצים- את הדברים החשובים מחמיצים, לכן, לקחת פסק זמן חשוב!

טפיל קנאי

ולשונו חץ מושחז, ארסו לא בקומץ. כששמש זורחת אי שם מימין, הוא עוקר את עיניי ואיני מאמין. ואם טל יטוף על העץ שליד, ידחוף את ידי לחנקו כך מיד. ואוויר צלול הוא דואג להרעיל, אני מנסה

•תן-קח-תן•

אך בעצם? הוא בנוי גם על "קח ותן", באותה המידה.. -כל מורה דגול, היה פעם תלמיד בschool. -כל מרצה מדופלם, היה סטודנט כמו כולם. -כל מנהלת מקצועית, הייתה פעם מן הסתם בחורה חובבנית. -כל פרופסור עצמאי

דמעה

היא גלשה סמוך לאוזן שלי ורק נעמדה עצרה ולחשה את הצעקה שלה את זכות הקיום שלה עלי אדמות. את החוזק שהיא נושאת על גבה חוזק לא חולשה. מותר לבכות זה טוב לנשמה ללב זה בריא להוציא

ממוקדת

תישארי רגועה ונינוחה תזכירי לעצמך שאת יכולה תתמקדי בחוזקות שלך הן תעודדנה אותך להמשיך הלאה תראי את הטוב שבכל דבר אפילו כשהדברים מסתבכים ולא הולכים לפי הרצון שלך כי אם זה מה שקרה עכשיו ועם זה

דיאלוג

הולך רחוק לקצה העולם, מחפש אחר דבר שנעלם, חזרי אליי ממך מבקש, אל תתני לי ליפול, להתייאש. קומי על רגלייך, עמדי זקוף, עכשיו את מול מראה והכל שקוף מתחנן, שובי ממסע מהכפור, אני יודע ששם יש

גזענית?

כשאת גזענית את לא אוהבת. כי סיפרו לך שזה לא טוב. הזהירו אותך להתרחק מזה. בגיל קטן. את אפילו לא זוכרת. את גזענית לכלבים. כי פעם כשהיית בעגלה, הוא בא אלייך. לא ידעת מה זה, ואיך

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?