למעלה מארבעים וחמש שנה חיה הרבנית שוב, כמו בימי ילדותה וצעירותה, במרכז העולמי של תנועת ליובאוויטש. עד שנת תש"י – גם במחיצת אביה נ"ע, ומאז ליד בעלה. ארבעים וחמש שנה של חיים במרכז העולמי, ולמרות זאת

"בשנות נשיאותו הראשונות נהג רבינו הזקן לומר ברבים כי "יש לחיות עם הזמן". על-ידי אחיו המהרי"ל גילו זקני החסידים שכוונת הרבי היא: שיש 'לחיות' עם פרשת השבוע ופרשת היום של הסדרה השבועית. לא רק ללמוד את פרשת השבוע בכל יום, אלא

לא, לא, רק לא לפגוש את אהובי עכשיו, כשהיא מורעבת ומתה כבר להגיע הביתה. "מזל טוב על נחמי!" זה כנראה בלתי נמנע. "תודה! בשמחות אצלכם" דבורי משתדלת לענות בנימוס. מהבית עולים ניחוחות ערבים. מידיה של אהובי

מכירות את הרגע הזה שאת מבינה שאת בעיצומה של פאשלה רצינית? איחור משמעותי? או כל דבר אחר שאת עומדת לשלם עליו בצורה כזו או אחרת? תני לדמיון שלך לעופף. יש המוווון סיטואציות כאלו. ש… אין ברירה.

אנחנו רואים את האף שלנו כל הזמן פשוט המוח שלנו בוחר להתעלם מזה… — היפופוטמונסטרוססקיפדליופוביה הוא בעצם פחד ממילים ארוכות… איזה אירוני

ויום אחד בדרך הביתה, נגמרה לה הסוללה. זאת אומרת, לא לה עצמה ממש. לפלאפון שלה. עוד רגע אחד בהתה בו, ואז הניחה אותו בייאוש על הברכיים. האוזניות עוד היו תקועות בו, הייתה ממש באמצע לכתוב הודעה

פעם היה בורא גלוי בכל פינה מלא כל הארץ כבודו אך הוא החליט שזו לא התכלית שהוא כאן גלוי לבדו ואין מפריע ואין מעכב אז הוא ברא עולם=העלם עולם שמסתיר על אלוקות

"בשנות נשיאותו הראשונות נהג רבינו הזקן לומר ברבים כי "יש לחיות עם הזמן". על-ידי אחיו המהרי"ל גילו זקני החסידים שכוונת הרבי היא: שיש 'לחיות' עם פרשת השבוע ופרשת היום של הסדרה השבועית. לא רק ללמוד את

"את בטוחה בזה?" היא זועקת את השאלה, העיניים שלה יורות זיקים. "אני בטוחה" מבט שלו, רגוע, כאילו היא לא יודעת מה הולך להתרחש. "את לוקחת על עצמך אחריות שנערה בגילך לא יכולה לקחת". מבט כועס משהו,

אני יושבת על הרצפה ומכינה ערכות נש"ק יחד עם עוד שלוש בנות ממש חמודות מט'. "אז איך הבית ספר עד עכשיו?" אני שואלת אותן בין קיפול של קרטון והכנסת 2 נרונים פנימה, "כבר עבר הזמן הרשמי

"להגיד בבוקר- חסדך, ואמונתך- בלילות" בבוקר כשהכל ורוד ויפה זה לא חכמה להאמין האמונה היא בלילות דווקא כשקשה וכואב ולא רואים את האור

"בשנות נשיאותו הראשונות נהג רבינו הזקן לומר ברבים כי "יש לחיות עם הזמן". על-ידי אחיו המהרי"ל גילו זקני החסידים שכוונת הרבי היא: שיש 'לחיות' עם פרשת השבוע ופרשת היום של הסדרה השבועית. לא רק ללמוד את פרשת השבוע בכל יום, אלא

תמיד חשבתי שיש דברים שלא כדאי לעשות. אבל למה באמת? הרי גם אם אני אעשה את זה זה מותר, זה לא אסור! (אני מדברת על דברים מותרים באמת). והגעתי למסקנה שיש דברים שמצד עצמם הם פרווה,

הרמתי את עייני מהסידור וסקרתי באיטיות את כל היושבות באולם. הנה ריבי מתנועעת בעדינות ושם חיה ששרה בקול.. כל אחת והרגליה בתפילה

ההלכה קובעת כי איסור בשר בחלב, חל גם על אכילת מאכל חלבי תוך כדי סעודה בשרית שנאכל בה לחם, למרות שחלף זמן ההמתנה הנדרש בין אכילת בשר לחלב. למשל, שני אנשים אכלו מנה בשרית באותו זמן,

מילי: היי, אני! את כאן? אני: כן מילי! אין לי ברירה אחרת.. 😉 מילי: טוב נו ידעתי את זה.. זה סתם היה בשביל הנימוס. לענייננו.. אני: כולי אוזן. מילי: את שמה לב שבזמן האחרון המחשבות מכניסות

בעוד כשלושה שבועות מגיע י' שבט. איפה אני בכל הסיפור הזה? כן, יש הרבה דברים ורבדים שבהם כדאי להשתפר. אבל יש דבר אחד שהרבי מבקש ממך ספציפית. כן, כן ממש ממך, את שיושבת מול המסך. וזה

"בשנות נשיאותו הראשונות נהג רבינו הזקן לומר ברבים כי "יש לחיות עם הזמן". על-ידי אחיו המהרי"ל גילו זקני החסידים שכוונת הרבי היא: שיש 'לחיות' עם פרשת השבוע ופרשת היום של הסדרה השבועית. לא רק ללמוד את פרשת השבוע בכל יום, אלא

היי שותפות מהממות שלי, יש לי משהו חשוב להגיד לכן. אני מאוד מקווה שהפוסט הזה שלי הוא הפוסט האחרון שלי עד 120 אין לי מטרה שהפוסט הזה יצבור הרבה 'אהבתי', תגובות סוערות, נשיקות חמות שבטח תשלחנה

מוסדות "בית רבקה" בצרפת פותחים מסגרת חדשה וייחודית למסיימות תיכון | הקבוצה המשפחתית תאפשר לתלמידות ללמוד ב"עיירה החסידית ע"ד כבליובאוויטש" בליווי צוות מובחר | כל הפרטים בכתבה