שאלתי חבירה, "איפה את גרה??" "בשוויץ" היא ענתה לי. איזה שוויצרית היא.. @כל הזכויות שמורותת

יש אנשים שישמחו לראות אותך נכשלת. תאכזבי אותם #משפאשאהבתי

מלחמת עולם בי דם אש ותימרות עשן מניפה דגל לבן. נכנעת. היצר מנצח, שוב.

חני (שם בדוי), אני יושבת פה וכותבת לעצמי כי מה הסיכוי שתראי את זה פה?

רגע לפני שאתה מוותר, תחשוב על הסיבה שבגללה החזקת מעמד עד עכשיו.

המילים כולאות את המנגינה. אבל לעיתים, המנגינה יכולה לכלוא את המילים.

יש את הרגע בו מבינים, כי כמו שלכל תרופה יש תופעות לוואי, קטנות או גדולות.

מָסַךְ זְכוּכִית דַּק חוֹצֵץ בֵּינִי לְעַצְמִי. יֵשׁ לָכֶם פַּטִּישׁ?

“כמה צער ליראות אנשים מתרחקים אפילו שהיבטיחו לעולם לא לעזוב”

#כשהכל חשוך, שקלי את האפשרות שאת האור.# #דמיון חושב יותר מידע, ידע הוא מוגבל, אך

בגשם וברוח, בשמש ובחום, איכשהו הוא תמיד עובד. בבושה ובגאווה, בהשפלה ובמבט מורם, הוא איתי

וּפִתְאוֹם כְּאֵב הוֹפֵךְ לְמַרְפֵּא, לְטוֹב. אוּלַי גָּדַלְתִּי?

יש כאלה שאוהבים מלוח, אני לא. אז למה אני מביאה את הטעם הרע הזה לפי

שלשלאות ברזל עוטפות אותי, מכאיבות. יושבת מאחורי סורגים. סגורים. כלואה בכלא שבו אני אסירה וסוהרת.

הדרך היחידה לגלות את גבולות האפשרי, היא לנסות את הבלתי אפשרי. #משפטשאהבתי

אין אחד שאין לו אהבת חינם, לכולם יש. כשיש מבצע או משהו זול, ישר כולם

חַלּוֹן, רוּחַ פְּרָצִים שְׁבָרִים.

בַּקְבּוּק מְרֻקָּן כָּל טִפַּת מַיִם יָבְשָׁה וְהוּא נוֹתַר בּוֹדֵד.

משהי פעם אמרה לי- אל תאבדי את מה שיש לך בגלל מה שאבד לך

שוב חופש. ועכשיו אני גדולה והולכת למשב"ק בקעמפ האהוב עליי. רצף זכרונות מציפים בגל של

צוּנָאמִי בַּלֵּב הַכֹּל נָסוֹג, שֶׁטַח רֵיק וְאָז נַחְשׁוֹל עַז.

ועברתי את הים, הנהר הגועש, כבשן האש. פרעה, השטן ואת עצמי. בסוף, חזרתי אליך.

החיים זה כמו פח שיש בו זבל הוא מסריח…

סתם שתדעי, את לא סתם! שתדעי.

כָּל לוּחַ אֶבֶן כַּמָּה שֶׁיִּהְיֶה חָזָק יִתְנַפֵּץ בְּסוֹף. לפעמים זה חיובי, לפעמים שלילי.

וְאֵיךְ הֶגְיוֹנִי שֶׁנּוֹאֲמִים עַל שָׁלוֹם מַרְצִים עַל אַחְדוּת וְנוֹפְלִים בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם בְּדִיּוּק.

לפעמים דיכאון נראה גם ככה: 😁 😄 😆 😍 🤣 🤗 🤩 😃 אל תאמינו

הקטע הכי מעצבן זה, שאת רואה שמחכה לך הודעה בסמס/וואצפ/הנגאוט.. ואת רואה שכתוב "הי נשמה,

כּוֹתֶבֶת מִלִּים. הַהַשְׁרָאָה מְפִיחָה בְּכָל אוֹת- חַיִּים.

את בטוח לא הטעם של כולם. אבל אלה שאוהבים, מכורים!!! #משפטשאהבתי

#כשאומרים לך שאת לא יכולה, הם מראים לך את הגבולות שלהם, לא שלך.# #אם תמיד

מְסֻחְרֶרֶת שִׁכּוֹרָה, וְלֹא מִיַּיִן; אַלְכּוֹהוֹל חַיָּי.

הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד וְכָל חַלְמוֹתַי כְּמוֹ מְטַפְטְפִים טִיפּ..טִיפּ.. חִיּוּךְ נִמְתָּח. וְאָז הַכְּאֵב מְקַנֵּא, חֲבָל. דַּוְקָא רָצִיתִי

אני יושבת ליד חברה, ושקט- אין על מה לדבר- קורה לך? את מתפדחת? אני לא!

את שוב באותה התנוחה, שרועה על המיטה, בוהה בתקרה שלא השתנתה. את שוב נפגעת, חוסמת

פרידה זה דבר עצוב. ובכל זאת עוברים את זה בחיים.

בום. מנחיתה עוד לבנה, מיישרת אבן שיצאה. חוסמת כל פתח, לא מכניסה אוויר לנשימה. נובלת

מירון.מירון.מירון. למה קשה לי להגות את המילה הזו, תסבירו לי. למה היא מגיעה תמיד בשרשרת

הבזק מכאיב לי בעיניים עצומות פלאשבקים רצים

אֲפֵלָה סְבִיב וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם לְבַד לְגַמְרֵי.