פוסטים אחרונים על משפחה:

ומה איתך?

לא מסוגלת לחשוב על שום דבר אחר חוץ ממך. כל מה שאני רוצה זה לעלות על אוטובוס

כדאי להשקיע

זה היה ממש נחמד דווקא. ועכשיו הכי קטנה בת 3 ועוד מעט יוולד לי עוד אח או

עוד על משפחה:

מה זו אשמתי????

מצאתי אותו תלוי על העגלה של חיימקה.. איך הוא הגיע לשם?? פתחתי.. גיליתי שלא הכנתי מערכת!! אוי ואבוי!! הכנסתי מהר את כל הספרים מחברות, ובום כל הבקבוק מים נשפך… מיליתי שוב מים.. ושוב נפל. נו?? מה

תתעורר, אבאלה

יום בהיר, מגיעה לבצפר באיחור, כמו כל יום לאחרונה. נכנסת, עולה במדרגות- מסדרון של כיתות ט-י. "הייי רבקי מה קורה? יההה מושקא הגעת גם.. איך היתה הבתמצווש של אחותך אתמול?" הנחמדות שלי מזויפת במיוחד היום. הלב

פריקה

הכל אפור ושחור מאז שעזבת. הכל מתחיל ליפול לי בין הידיים מאז שהלכת. בקושי היה לך לתת, אבל נתת מה שיכולת. בקושי אכלת, בקושי למדת, אבל לפחות הגשמת את החלום שלך. החלום שלך לגרום לעולם להיראות

אוף איתך!

בזמן הזה, אני בוכה. כי בגלל הקורונה, לא ראיתי את אחותי. כל השבוע חיכיתי לשבת, שבה אני סופסוף אהיה איתה אחרי חודש וחצי של נתק. כל השבוע עבר עליי בחיוך, כי ידעתי מה מצפה לי בסופו.

החיים שאחרי

חג כל כך שמח שהרגשתי לא קשורה. ולא רציתי להיות גם. בכיתי הרבה בפורים. חיפשתי מישהו אחד . את אבא!!! והאמת. שהחיפוש.. לא צלח.. ולא מצאתי אותו.. כולם מתהלכים עם חיוך. ואני? אני מרגישה בדכאון בלי

הפיגוע

אז ככה. ה' נתן למשפחה שלנו ניסיון. מחבל דקר את אבא שלי. זה היה לפני כמה שנים לא בטוח שכולן זוכרות את זה אבל יש על זה מידע ברשת, לא מסלפת לכן… אז למה אני מעלה

אפשר לקבל הסבר???

גמורה מעייפות. רגע, לא אמרתי חומש. וואי איזה אורך…. 7 עמודים. מריצה…בום! בעמוד האחרון אני נעצרת מה זה??? "ושמרתם את השבת… מחלליה מות יומת". העיניים רצות למילים הקטנות שם למטה. רש"י בבקשה, תגיד שזה לא נכון!

נצנצים

אז עמדתי, ביום שישי אחד, בצומת עמוסת מכונית ששועטות, צריכה לנסוע לאבא. לראות אותו, ואני כל כך פסימית… חושבת שאולי זו הפעם האחרונה? קר. החצאית מתנפנפת ברוח, והרוח? ללא רחמים מכה בפניי. המחשבות גם הן משתוללות

שלי לתמיד

אבא. אבא שישב. ששמח. שהאמין. לא נמצא. הלך. עכשיו הוא ללא כאב. ללא קושי. הכאב אצלי. אבא. האם אתה שומע את לחישות לבי? הגעגוע העמוק? אבא. אני רוצה. כל כך רוצה. לראות אותך. את הפנים שלך.

הוא כבר הולך?

מענדל הוא אח שלי ולא סתם אח.. הוא תאום שלי!!!!!!!! כןןןן!!! התאום הכי מקסים! הכי חכם! הכי מוכשר! הכי תמיד חכם! הכי טוב לב! הכי עוזר לחברים שלו! הכי— אוי… חברה שלי טוענת שהגזמתי עם ה'הכי'

כדור הארץ, תן לנשום!

ש… שאת רוצה להיכנס לשנת חורף של 3 חודשים ולהתעורר ליום שבו כל מה שהפריע לך נעלם כליל… כן? אז גם אני כאן. עם אותם חלומות ואותן רצונות.. רק…. איפה הכפתור stop!! כדור הארץ? תפסיק שניה

סרט נע

אבא שלי, אבא שאני כלכך אוהבת, הוא.. הוא מאושפז. כבר כמה זמן,. ולא, זו לא פעם ראשונה. אבל הפעם זה רציני. יותר מתמיד. אני יכולה לכתוב כאן גלוי. כי לא ידעו מי שאני. וטוב שכך, כי

חיים על הבמה

תנועות מושלמות, מתוחות, מדויקות. אין מה לומר, הילדונת הזו רוקדת מטריף! בום. המנגינה נעצרת, איזו פאשלה. הילדה אפילו לא ממצמצת. ממשיכה לרחף בקלילות. הקהל משתאה. איזה ביטחון עצמי מדהים! מלווה אותה במחיאות כפיים. הריקוד מסתיים. בובות

מעיפה מבט

מגיל ינקות החדירו בי שאני במקום הכי נכון. הכי טוב. שנקודת ההתחלה שלי גבוהה. שאני מסוגלת להגיע רחוק, בקלות. שאני עומדת בשורה הראשונה. שאני מהווה דוגמא לכל הסובבים אותי. שאני מיוחדת. שזכיתי. ואני, מתפעמת מעוצמת הטוב

אבאלה…

והודיעו לי שאבא שלי נפטר.. לקחו אותי הביתה. משטרה, איחוד הצלה הרבה אנשים ואבא שוכב על הרצפה בלי רוח חיים. אבא יותר לא יהיה איתי. ההלוויה התחילה. רואה את אבא שוכב מכוסה בטלית. קשהההה כל כך

לא להידחף

אני בטוחה שמה שאומר עכשיו רובכן לא חשבתן, אז בואו תשמעו איך מתנהלים חיים של בת של מפורסמת. אני הולכת עם אמא שלי לחנות בגדים. בבני ברק, בירושלים, בכפ"ח… ואז פתאום מישי שיכול להיות מאוד חמודה

לשלב?!

אתמול בלילה נולד לי אח!! אני אמורה להיות עכשיו מאושרת!!! אבל איך??? איך אפשר לשמוח שכמה שעות אח"כ דוד שלי נפטר מהמחלה?? אני מרגישה נורא באתי לבקר את אמא וכולי בוכה מחזיקה את אח שלי על

אחותי הקטנה

כשפתחתי את האתר בפנימייה וראיתי את הפוסט ישר ידעתי שכתבת את זה לי ומהלב שלך זה נכנס ללב שלי והחלטתי לכתוב לך פוסט תגובה ולכל הבנות שלא קראו את הפוסט של אחותי הקטנה שיעברו עכשיו ל

אוי אבא

רוצה לצרוח למישהו שאינני מסוגלת עוד לעמוד בכלום רק לשקוע המצב של אבא שלי קשההה אני רואה את אבא שלי הולך ומתקטן אלוקיםםםםם אתה בטוחחחח שומעעעע!!!! הליכון צמוד אליו בלי יכולת תזוזה בלעדיו הרצון לנסות ללכת

הצילו

העבודה החדשה של הוריי סחטה אותי רגשית ופיזית כל יום אותו סיפור חוזרת שומרת על כולם האח הכי קטן בן שנתיים אני הגדולה ואחריי שבעה ילדים מילא בצהריים.. אבל בערב אחרי שאני ואמא מרדימות את כל

חתונה

כלה!!! שלא תחשבו שאני.. אבל בכל זאת מרגש אחות כלההההההההההה יאווו אני כל כך מחכה לחתונה אני כבר סופרת את הימים ..

רק לא זה

יש לי בת דודה.. מותק! בובה שאני מדברת איתה קופצת משתוללת אתן צריכות לראות איך אני מדגדגת אותה! היא בוגרת וחיננית! מ ו ת ק ! קוראים לה מירי… מירוש! מירילה שלי!! ו…. ואז נחתה עליי

אחותי, אני מתגעגעת

אך לא מצאתי אומץ כי ביום אחד בהיר הכל נהיה קריר ופשוט פרחת לנו וטסת ללמוד בארץ… אולי את לא יודעת וגם אני לעיתים שוכחת שאני מאוד אוהבת אותך. בכל יום חושבת עליך ומתגעגעת אליך ובפנים

בבית

אמא שלי שאלה אותי אם אני רוצה לבוא ואני לא ידעתי.. לא ידעתי אם אני רוצה. פחדתי להפסיד תוכניות בפנימיה ובכלל להפסיד לימודים.. באותו היום יצא לי לדבר עם המשפיעה שלי וסיפרתי לה על ההתלבטות שלי..

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?