פוסטים אחרונים על רוחניות:

הכי יפה – שאפשר

הנה אנחנו מתחילות להבין כי כשמדברים על "טוב" או "רע", זה ממש תלוי בסיטואציה

לבד?

כשהגיע השעה 12:25, אני ואבי הלכנו לבית הכנסת. אני בת יחידה, ואמי הייתה עייפה. כשהתחיל הסליחות, פתאום

עוד פוסטים על רוחניות:

יש לי פצצה

אפשר להתמכר לדברים חסידיים. זה פשוט כייף. זה החיים האמיתיים. מוצאת את עצמי מתמכרת לניגונים חסידיים ומרטיטים, שחודרים למקום הכי עמוק בנפש. בהתחלה זה לא היה ככה. האוזן שלנו כל כך מתרגלת למה שמשמיעים לה. אחרי

להגביל

להגביל את שכלנו לומר לו די למרות שיש עוד מקום. נצטווינו להגביל את שכלנו להפסיק לשאול לדעת לשתוק. נצטווינו להגביל את הבנתנו המוגבלת בלאוו הכי, נצטווינו להגביל את עצמנו אנשים מוגבלים

נותנת לאבא שלי מתנה

זכיתי להרגיש, להצליח, לכוון, והעיקר- להיות גאה במי שאני ולהודות על הזכות! אז נתחיל מהתחלה.. לפני י"א ניסן חשבתי, ואמרתי לעצמי- מתקרב יום מיוחד, פעם בשנה. לא סתם יום. אני צריכה להתכונן אליו כמו שצריך! יושבת,

והיא שעמדה

שלא חששה, שלא פחדה. והיא שעמדה. מאחור המצרים, והים מלפניה. והיא שעמדה. עמדה מאחורי כל מעשיה. והיא שעמדה. שידעה. לתקן את השבור אחריה. והיא שעמדה. ואטמה. ולא שמעה הקולות מסביבותיה. והיא שעמדה. ובחרה. לבדה. את דרך

חירות?!

שאלתם ת'צמכן מה זה בכלל חירות שמדברים עליה כ"כ הרבה לאחרונה?! אדם- אם ניתן לו קרקע מעולה, הגנה מהשמש, אוכל, ושתיה. יהיה לו חירות אמיתית, כך לבדו? גמל- מה הוא צריך בשביל להיות בן חורין? אם

גיליתי

השנה התפקיד שלי ושל אחותי לסדר את הספריה בסלון של הספרי קודש. ווואו. גיליתי עולם שלם מדהים! פתאום מעניין אותי לקחת איזה ספר מאמרים ולהתיישב עליו ללמוד. כל כך הרבה ספרים קורצים לי לפתוח אותם. ואיך

לחיות עם החג

י"א ניסן עבר וחלף לו. היום הנחשק. כמה דיברו סביבו, כמה סיפרו עליו. אבל תכלס, אני לא מרגישה שניצלתי אותו כמו שצריך. אני לא מרגישה שעשיתי בו משהו מיוחד, סתם עוד יום שחלף ועבר… זה עצוב

שהחזרת

"אתה סתם היסטרי, הוא בטח קצת מתעכב" לוחש אי מי כדי להרגיע ללא הצלחה יתרה. "זה לא טוב לבריאות שלי העיכובים האלה!" נאנח בכבדות הראשון מעביר משקל מרגל לרגל בעצבנות. "זה לא טוב לבריאות שלך להלחץ

רגע השיא!

איך נדע מתי זה ומה יהיה ברגעים האלו ממש?? תמיד חשבתי שיהיה פתאום פיצוץ לא יודעת, אור מיוחד יהיה פתאום…רעש גדול… אז ב"ה אחרי התוועדות עם הרב מענדי ווילשאנסקי הבנתי שברגע ההתגלות כללללל המדיה תוצף בסרטונים/

מצרים שבתוכי

מערבב הוא את הטיט בדמעותיו מערבב גם דמעות של רצון לשינוי יוצק את הכל לתוך תבנית מנסה ליצוק משמעות לחייו מחלץ את הלבנה מתבניתה מנסה להחלץ מהרגלים רעים שכבשו אותו צועד בברכיים כושלות אל ערי המסכנות

חיים עם משמעות!

דיברנו על זה שממש כיף לאנשים לא דתיים שהם תינוקו שנשבו.. ואף אחד לא שופט אותם ולא יעניש אותם… אבל אז פתאום שמנו לב מה אנחנו מדברות והגענו למסקנה- כמה שהחיים שלהם נראים פשוטים.. מי רוצה

געגועים עזים

אבא, שלעולם לא זכיתי לפגוש. כולם מדברים עליך… על העוצמה הטוהר האהבה המשולשת אהבת ה'. אהבת התורה. אהבת ישראל. כל כך הרבה סיפורים, רגעים, ותווים.. כל כך הרבה נתינה, ללא גבול, מרחבים. הם זכו, הם קיבלו

הרבי לא מתייאש ממני

אוףף מה קורה לי?! למה כל פעם מחדש אני לא מצליחה לשלוט בעצמי?? לא יודעת איך ממש להסביר את עצמי. אבל למה זה צריך להיות ככה שכל פעם מחדש אני מתלוננת על עצמי, מסבירים לי עוד

מנסה להפיל

יש לו הרבה טענות חלקן נכונות שבשכל מסתדרות. אך מהרגש הוא פועל ואותי מבלבל מתסכל. מנסה להפיל. כמעט מצליח הוא רוצה לנצח. ולא. לא אתן לו. אותי הוא לא יגמור. גם כשהכל נראה שחור ומלחיץ. ומאיים.

תודה למשפיעה!

התחלנו לדבר בטלפון שיחת מושפעת ומשפיעה(😉) ופתאום התחלתי להתקיף אותך בשאלות אמוניות ודברים בסיסיים בעבודת ה' שפשוט ישבו לי על הראש כבר תקופה, ואת- אחד לאחד ענית לי, גם אם לא לכל שאלה יש לי כרגע

להניע את הדחף הזה

כמו מגנט חזק הוא מושך אותי אליו בכח בחוזקה בעוצמה   בכזו עוצמה, שלא ידעתי שקיימת בי בכזו עוצמה, שכמעט ולא מאפשרת לי להאמין   להאמין שהיא קיימת גם בצד השני להאמין שזו רק השתקפות להאמין

ניסים זה אנחנו:)

ראש השנה המקורי הוא בתשרי, אבל לכם-היהודים, יש ראש השנה בניסן. שני סוגי נתיבים יש בכביש איילון- הנתיב הרגיל והנתיב המהיר. ת'כלס, גם בחיים שלנו יש שני נתיבים- נתיב תשרי ונתיב ניסן. המסלול של תשרי מסמל

חברה שלי נאבדה

נשארו לי ממנה זכרונות זכרונות טובים מתוקים. טהורים. יש. יש סימנים בודדים שמצאו. אחרי היום הזה שהיא נאבדה. אבל היא כנראה נאבדה כל כך עמוק בין סבך העצים ביער הגדול שמרגיש לי ונראה לי שהחיפושים אחריה

ואחטא ואשוב

ותפילה ותשובה וצדקה מעבירים את רוע הגזרה! לא רציתי, רציתי, לא רציתי באמת זה הוא הרע רצה התבלבלתי התנתקתי ואשוב אבל כל העבודה הקודמת כבר ירדה לטמיון החבל נקטע עכשיו- עבודה חדשה חבל חדש קצר דקיק

את בטוחה?

לא מזמן עברתי חוויה מטלטלת😉 ובכן לכל השואלים😉, איבדתי את הרב קו. מעצבן מאוד, נכון? מי שמכיר אותי יודע שבלגן זה השם השני שלי והסדר רחוק ממני כרחוק הבית מבית הספר(הקלסר שלי נראה כמו מפולת שלגים

בלי גבול בגבול

אתגרים של צמיחה עליות וירידות רוצה מנוחה נשמה. מחפשת מקומה מטרת שליחותה טלטלה, כואבת וזועקת, אלוקים איתו לעולמים רק לכוון ולדבר אותי שומע מעורר להביט, הוא בתוך הקשיים פרופורציות של חיים רצון של הגשמה לבטל הבהמה

קבלת עול

לעבור למצב ביטול. לכופף את הראש. להבין שלא הכל מבינים. שיש דברים שצריך לעשות כי ככה דורשים ממך. גם אם את לא רוצה. גם אם זה לא נוח לך. גם אם מאוד קשה לך. כי ירדת

לגעת באמת

בתוך יערות פסגות הרים מושלגות אובדת דרכים, נודדת בין עולמות מחפשת את עצמי ממני אליך אולי אני שם, אל תסתר פניך.. לא יודעת; למה, איך, אני רוצה לדעת, לגעת באמת אני בורחת ממני, רצה אליך שוזרת

פ"ש בקטנה/2

ישמעאל כיודע נימול בגיל 13 ואילו יצחק בגיל 8 ימים. כבר סיבה למריבה… ישמעאל טוען כי הוא חביב יותר – שכן לו ניתנה בחירה והוא בחר בעצמו למול! ת'כלס צודק, לא? למה לא לחכות עם הטקס

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?