אני על המחשב, ואני ממוגנטת. ואז שתיים בלילה, ואני מתחרטת. כי שוב אני תרה אחרי העיניים ואחרי הלב, נותנת להם להוביל אותי לטיול משכר ברחבי המחשב, מוחקת דפי היסטוריה מפלילים וכבר לא מצליחה להרגיש את הכאב.

מצפה, מחכה.
בליבי התקווה.
שהיום זה יקרה.

אני לא יכולה שלרבי שלי מצמידים זצוקללה הילולא, יום היארצייט זה צורם לי, ממש איך אפשר ??? ג' תמוז- חושך הגלות כפול ומכופל, אך הרבי שלי הוא רבי נצחי, הרבי שלי הוא על טבעי. האמת, שהוא

צניעות פירושה לשמור את היופי לבית שלי צניעות פירושה לדעת מה עיקר ומה טפל אני חושבת שהתורה לא אסרה עלינו דברים. היא רק תחמה אותם לזמן מסוים מקום מסוים בנאדם מסוים ומצב מסוים. לטובתנו! ולא חסרות

על ראו ערוותה, על אין עוזר לה, על הזילוה, והיא נאנחה, שוממה איך ספקו עלייך כפיים הזאת העיר ירושלים? עיני, עיני יורדה מים על ציון שבי ונפתח ליבי לשבר בת עמי גדול כים שברך בדד ואין

והוא שומע אבל לא נענה והוא מקשיב לכל הבקשות אבל מחליט שהן מיותרות והוא מאזין לכל התפילות אבל הוא יודע שהן שליליות. אז הוא מחליט לענות בשלילה. ולנו לא נשאר אלא להאמין שהוא שמע את התפילה.

איך עברה ככה עוד שנה עוד שנה בגלות עוד שנה בציפייה להתגלות רבייי אני מסתכלת על התמונה ובוכה למה אני לא זוכה לראותך? דיי זה לא הגיוני לא רוצה לטוס בשביל לנסוע לאוהל רבייי במה הדור

ומלאכים גנזים ונסתרות עולמות וחיים שלמים. שעות ודקות בנסתרות עוברים סופרים בתופים ובמחולות. סדרות. של שדים

היא רק לא יודעת שכשתמצא אותה היא לא תבין. אין לה שכל לזה. אז שתפסיק. שתרפה. שתאמין שזה קיים. אבל היא מתעקשת להמשיך.   אולי משהו יחדור בה. וזה באמת יקרה. רק חבל על הזמן והכוח.

לא להוריד שירים לא מתאימים לפלאפון כדי שלא יהיו בהישג יד לא לקנות סמארטפוןןן אני מפחדת שיגיע הרגע והכל יתנפץ לי… אני כל פעם מחדש פורצת את הגבולות האדומים שלי ומרחיקה אותם עוד קצת ולבסוף גם

מה זה חסיד? במילה אחת (או יותר) זה מי שצריך לא להסתפק באיפה שהוא עכשיו אלא כל הזמן לעלות.

ותעצר!! רעבע!! 26 שנים אנחנו מחכים לך! חצי שנה מחכים שתעצר המגיפה!!!! רעבע!!! השנה. אחרי כל כך הרבה שנים. לא נמצאים אצלך בגשמיות. אבל זוכרים. תמיד. מקום. שמחשבתו. של. אדם. תלויה. בו. שם הוא נמצא!!! שם!!!!!

ואני שואלת את עצמי בשביל מה? לאיפה זה מוביל כל האתגרים האלה?

ורק אתה יודע כמה. וזה קשה. ורק אתה מבין למה. איך שהטלטלות – מביכות, השתיקות – צועקות, והדיבורים כאש מתלקחת. ואני כל כך לבד. בים הבלבול, בין גלי הגאווה המתנפצים למולי, הפורצים מתוכי. ורק תפילה דוממת.

ואני יושבת שם, מביטה ותוהה.
אני היחידה? אין פה נפש חיה?

יש מצבים,
כן גם ב-2020
שאת מגלה שבלי אלוקות אין חיים.

רציתי לכתוב פוסט יפה שיהיה נעים לקריאה ומהנה אך אז החלטתי שאני רוצה את התשובות ולא את המחמאות . אז היי, אני #בטרייה_כמעט_מלאה# ובעצם הבטרייה שלי כמעט תמיד מלאה כי אין לה ממה להתרוקן כן, יש

ללכת. לרוץ. לברוח לנסות ואולי להצליח מרתון החיים לרצות אחרים היא יפה. והיא פחות. תגידו מה אתם רוצים לפחות.. זאת אני אשמה? למי בכלל איכפת?? אני לא מעניינת אפחת.. כאן בשליחות זה דורש מסירות רוצה להתחבר

"-ובהנחה שהוא יהודי ירא שמיים, והיית רואה אותו מדליק אור בשבת, מה אז? היית חושבת שזו טעות או דרך בעבודת ה'?" -אין כזו דרך בעבודת ה' לחלל שבת. -בדיוק, גיטי. גם הלחץ והמתח הם לא דרך

חלק אלוקה ממעל ממש!

פתאום היא הגיעה עם נרות וחלות נותנת חיוך גדול בכזה חום

נמאס לי אני במצב דפוק אי אפשר לקרוא למצב ירידה וגם לא עלייה כי נהייתי רובוט זהו לפני כל החלטה אני שומעת את שני היצרים ובוחרת לפי מה שהייתי בוחרת פעם זה נשמע כך טוב, אני

ולרכוב בשדות ענקיים של חיטה לדהור נגד כיוון הרוח במהירות האור אנחנו שנינו אני והסוס ולא סתם סוס, אלא פראי למדיי זה הסוס הכי יפה בעולם אצילי וחכם חזק ומהיר מתוחכם, תקשיבו, ללואי השש עשרה לא

אני בת חב"דית. ממ.. בעצם ככה חושבים עליי. ככה מגדירים אותי. אבל, אני יודעת שאני לא כזו. רחוקה מזה מאוד. כן. אני יכולה לומר תודה לה' כל רגע רגע על זה שככה חושבים עליי. תכל'ס זה