פוסטים אחרונים על רוחניות:

מה קרה ובבקשה

  הרבי, מי שאמר כל הזמן שהגאולה עוד רגע באה, מי שנאחזנו בו בציפורניים ושביניים, האדם שהחזיק

עוד פוסטים על רוחניות:

חב"ד? נו באמת!

  טוב, אז פתחתי ויקיפדיה ובדקתי על מהות שיטת חב"ד ואלו התוצאות- "שיטת חסידות חב"ד קובעת כי אף שהאמונה בבורא היא היסוד בחייו של היהודי, יש צורך לבסס את האמונה על ידי הבנה שכלית… מסיבה זו,

body

  מי מתשאל את הבאים מתבל לעיר אבודה   ואם נפצל, בין הרגש ללב כמה מתוכנו ימשיכו לחיות ואם אנחנו לא חיות אז איך אנחנו יורקים כאב   למה הנשמות נותנות לגופות שלנו להתעלם מהן כמה דקות

מחר יראה אחרת?!

  אני סוגרת את הספר, בטריקה. נותנת למחשבות לרוץ לי בראש. אני מעבירה, כמעט באופן אוטומטי, את היום שלי מול העיניים.   מודה אני, נטילת ידיים. תפילות? שתיים. חת"ת. לפני שקיעה, אפילו. וסדר לילה חסידי, כולל

רוצה לרצות היקרה

  לא טוב לך בכך הזוהמה הזו, ואת יודעת את זה, האמת שלך מודעת לזה. רע שם, מותק שלי, רע רע!!!! בואי לא נסתכל על "לא באלי להתקשר" או "לא באלי להתחייב" או "לא מאמינה". אני

יום ראשון בבית.

  אין לי טיפת רצון להיות פה אבל אני חייבת. קורונה. הפנימיות סגורות וגם הפנימייה שלי. ואני כאן. בבית. בבית שעזבתי לפני כמעט חצי שנה עם ביקורים בין לבין ולא מרצוני.   צפירה-אירגונים-צעקות-אוכל-שעוני שבת-מנדי-שלום-לוי-שניאור-חליפות-בית כנסת- ש

הזדעזעתי.

  משנה לך את המצב רוח, מחרפנת אותך. את נגררת, ואמא את בת 40! את לא בת 16/15! זו חברות תלותית. כשהיא לא מתנהגת אלייך כמו שאת רוצה, הבית לא בגבול התקינות, את משגעת אותו, את

הייתי שם בשבילך!

  עבדנו כל שנה כל השנה וחסכנו כסף ובררנו מחירים וטרטרנו את ההורים. והתרוצצנו בין מורות להשיג אישורים… והגענו… אליך.   ושמרנו מקומות והצטופפנו בתפילות והמשכנו להיות גם כשהיה קשה ולא נעים ועייף, כי ידענו שאנחנו

"תרמתי ונושעתי"

  מכירה את עלוני "תרמתי ונושעתי"? את הסיפורים שמופצים על בחורה שזרקה את החצאיות הקצרות, או ניפצה את הסמארטפון, ובזכות זה התחתנה באותו החודש? מה את חושבת על זה? החצי השני שלה לא הגיע כי היה

צניעות

  היי שותפות:) ראיתי שיש הרבה אבל ה-ר-ב-ה שאלות בנושא הצניעות. חח נושא חופר אבל חשוב.   דבר ראשון: פאה. לפי מה שהרבי שלנו אמר, אין שום בעיה ללבוש פאה. להפך, זה עדיף עשרת מונים מאשר

לא אעזוב אותך

  נכון שעשיתי שטויות, נכון שמעדתי. אבל כך לעזוב אותי, להשאיר אותי להתמודד לבד מול כל העולם?? איך עזבת אותי כך, אחרי מעשה אחד מטופש שלי. את חסרה לי קשה לי בלעדיך. אבל, אפילו שעזבת, אני

חב״דניקית גאה!

  ואוו. אני חב״דניקית! אני שמחה! מאושרת! הרבי בחר דווקא בי, להיות שליחה שלו, שמאירה הסביבה… כשאני הולכת ברחוב, אני הולכת בראש מורם, זקוף. אני חב״דניקית! למה אני צריכה להתבייש בזה? להפך – להיות גאים בזה!

מתנת הצניעות

  תודה על המתנה הנפלאה הזאת, שנתת לי בחודשים האחרונים. תודה שפתחת לי את הצוהר לעולם הקסום הזה, עולם הצניעות. אני פשוט לא יודעת איפה הייתי עד עכשיו.. ואיך חייתי ככה בלי לדעת ובלי להרגיש, בלי

ביני לבינה

  אני שולחת לה שאלה בסמס. שאלה ארוכה ממש, למען האמת. שמציקה לי כבר די הרבה זמן. ומתחילה לחכות. (יש לי מין 'הסכם' כזה עם עצמי, בגלל שהיא עמוסה מאוד אני מצפה לתשובה שבוע אחרי ששאלתי,

אלייך סמינריסטית!

  מתמודדת יום יום עם בעיית הסמארטפון החסום וביננו?! מחכה ליום שאגמור יב ואשחרר את הטלפון שלי מכל מיני החסימות השונות… אבל אני חסידית או… לפחות נחשבת… ובאמת שאני רוצה את החסימה אבל… רגע, בעצם לא

ויקרא שמה בישראל!

  נתחיל בכמה מילים כלליות, ונמשיך למסקנות.   בכללי: לאתר יש 3 מערכות מרכזיות: א. עריכת התוכן שלכן + תכתובות במייל של הפוסטים (posts@shutafotbaderech.co.il) ב. עריכה טכנית של התוכן + תכתובות במייל הראשי של האתר (editor@shutafotbaderech.co.il)

לא מתפללת?! /2

איך אני שומעת את הנפש שלי רוקדת בפנים. סופסוף! סופסוף היא תתפלל, עם חזנית, בטח זה לא יהיה נורא… אבל. לא עוזר. הפה– מלמל משו (בטח איזה שיר) העיניים– חצי בסידור חצי בקשקוש שמישי קשקשה לי

"ויקרא שמה בישראל…?"

-תגידי, מה דעתך על השם "מישקה פישקה"? –זו מישהי שאני אמורה להכיר? -בתגובות נו, יש מישהי שקוראת לעצמה מישקה פישקה –ומה 'כפת לי איך היא קוראת לעצמה? -תעשי גוגל תראי עושה גוגל, חושכות עיני: מישקה פישקה

נדרשת אמונה

כן, אני יודעת שמה שקרה בג' תמוז – קרה. וכן, יחד עם זה אני מאמינה שהרבי עדיין איתנו. אני כותבת לרבי. מתקשרת אליו. לומדת את תורתו ומשתדלת למלא את הוראותיו. אז למה לפעמים נותנים לי תחושה,

closing prayer

אנחנו לא יכולים, בכל לתפוס כי אנחנו לא מבינים את המציאות שלנו בעולם, את אלוקים אנחנו לפעמים פשוט מפחדים להודות כמה שאנחנו קטנים. ואם לא נבין למה באנו לעולם ונסתפק בלדעת אם לא נאמין וננסה לגעת

תסתכלי לרבי בעיניים!!!

וכך היא כתבה: "שלום לכולכן, שמי מיכל ואני ליטאית, אני ממש לא הסגנון של פורומים באינטרנט אבל נתקלתי בדיון הזה במקרה?! בחיפוש אחרי לחומר לימודי ברשת (מ מ ש לא קשור לחב"ד) והחלטתי לכתוב לכן משהו

למה כאן?

היייתן מוכנות לקחת שגיאה הלכתית של מישהי-
עליכן?!

סליחה

סליחה שהעמסתי עליך

ונתתי לך להתמודד עם טונות של דברים

שפשוט לא ידעתי איך מתמודדים איתם

עובדת ה' משוגעת

אני מדמיינת לעצמי איך זה להיות עובדת ה' שפויה, איך זה אומר לוותר על קטנות כשלא מתאים. איך להגיד "יאלה פסדר" ושלא צריך לדקדק או להתעמק בכל דבר… איך זה לפרש בעצמך מה צריך מה לא.

אדם חופשי(?)

הוא מתמלא בכח מחודש, ומתחיל לצעוד בשמחה של ממש. אך ככל שהתקרב, הצבע נחלש וליבו התמלא חשש   עד ש… המחזה נעלם כלא היה. והוא מצא עצמו שוב באותה הבעיה.   מביט לימינו, מביט לשמאלו. מנסה

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?