אך מה אעשה וראשי הוא חלול?

ואילו התלמידות ה'תמימות',
שוכבות במיטה עם מחשב

אז שתדעו
זה יבוא
מבטיחה לכן!

אין זה אלא שגעון הילדות, ואולי אולי גם יחד הבגרות?

לחזור לשגרה פתאום נהיה דבר שמח

אז זהו חוזרים לבצפר
הגיע המייל המיוחל

אולי תתחילי לראות עוד אנשים חוץ מאת עצמך?!

רציתי לומר לך רק דבר אחד לאן ברחת למה לא שבת הייתה כל כך טוב ובלי בושה הלכת כשהיית היה לי טוב ומרגש נעים וחמים פחות עומס קשיים ופשוט עזבת נטשת ילדות עוברת בגרות גוברת אתה

ושאף אחת לא יגיד לי "זה לא כזה נורא כמו שאת מתארת"

את הולכת לסיים את החיים כמוכרת בקיוסק

ללכת עם הכבשים, או ללכת נגדן?

הולכת יד ביד
איתך אבא,
אל הלא נודע

*אקונומיקה
* דבק
*כיסא
*רטלין / קונצרטה

וזה מעצבן אותי
כי הלוואי והיה לנו זום בבי"ס

תצחקו על בלונדיניות לפני המבחן תצחקו עליהן אחריו אבל במבחן עצמו…

  קמה ב 8 וחצי נכנסת לכיתה. בחוץ- הכל גשם לחשוב שאתמול היתה עוד שמש. אני נכנסת ואוח האינטרנט קרס בגלל הגשם. סיוט עכשיו התחילה מסכת ה- להתנתק ולחזור לרדת לעלות להתחבר ושוב להתנתק… סיוט שיעור

מורות פותחות שיעורים בטעות
בלי כוונה

  הבנות הנדירות האלו שנטו מקשיבות הבנות הנדירות האלו שלא צוחקות באמצע הזום מבדיחה שמישי שלחה הבנות הנדירות האלו שיושבות וכותבות הכל הבנות הנדירות האלו שלא יחפשו תשובה לעבודה בגוגל הבנות הנדירות האלו שהזום שלהן פתוח

  שנה הבאה אני עולה לכיתה ט'… אני מאוד לחוצה מהתיכון, מבחני כניסה, חברות, מורות וכו' חייבת לציין שמכיתה ה' בערך אני לחוצה מזה (אומנם לא לחץ גדול ולפעמים גם סתם עשיתי את עצמי, אבל עדיין:)

  והשנה התחילה ומשתפרת ואז באת וחיברת אותנו לזום כאילו כלום ובכינו וצעקנו והתלוננו וכמו חירשת את נשארת והורגת ומדאיגה ומכאיבה ואת חותמך משאירה על האדמה החרוכה ממילא עם שבע ממחלוקות מריבות ושנאה לימין ושמאל את

  ואין מצב לישון עכשיו המצלמה פתוחה חובה רוצה להיות ילדה טובה   על המיטה כותבת לי תגובה כן אני שותפה אבא שלי לא נכנס לאתר שותפות כי זה רק לבנות   פתחתי לי שירים לא

  כל הכוחות נגמרו!! זהו הטימס גמר עלי ברמות סוחט ממני את כל כוחות הנפש שיש בי רומס אותי כל פעם מחדש גומר את כל החיות והשמחה שיש לי כל המטלות המוזרות מה רוצים מחיינו? אנו

  רגע לפני שמתייאשים סופית, מאבדים תקווה ומוטיבציה, כדאי שנחשוב על מה קורה כאן. למה אנחנו לומדים מרחוק? הרי גם למורות ולמפקחים ולמשרד החינוך היה קל בהרבה לוותר לעת עתה על הלמידה, או לשלוח משימה יומית