שאלות אחרונות על הפעם תורנו:

זה באמת משנה משהו?!

התקנון. כן. זה באמת משנה משהו?! מישהי מתייחסת ברצינות לתקנון כשהיא נכנסת לתיכון וחותמת עליו בזמן הרישום?

תלמידות תמימות שלי…

טוב, את אהבתי לתלמידותיי כל תלמידה מרגישה. וגם אימה. וגם הצוות. תמיד מציבה את זכויותיה, מדגישה מה

עוד על הפעם תורנו:

לזרוק וגמרנו

בינינו, כולנו בבית יודעים כמה חפצים את שומרת ולא ניגשת להסתכל בהם אפילו פעם אחת במשך השנה. אז אם כבר נקיונות לפסח…  ממה תואילי השנה להתפטר סופסוף?

הנך מוזמנת להרצאה…

כמה סיכוי יש שתבואי להרצאה מרצונך ולא כי זה תכנית של בית הספר? איזה נושא יכול למשוך אותך להאזין? את אוהבת שמעבירים עם מצגות? עם הומור? מסודר עם דף מקורות? יש הבדל מבחינתך אם המרצה הוא

זה חשוב לי בצדק?

אחת מחברותייך עשתה משהו באמת חריג מתקנון בית הספר. זה היה מוזר, שונה. לא יכולתי לשתוק. חשבתי, התייעצתי, שוחחתי עם ההורים שלה. עשינו מזה עסק. בשבילך, בשביל כל הכיתה. היה חשוב לי שתראו שהעניינים מטופלים. ברור

למידה שכזאת

אין לך מושג כמה אני מתוסכלת. כמה רגעים יש לי, שאני מרגישה שלקחו השנה את התפקיד שלי ורוקנו אותו מכל תוכן. ללמד בזום? מרגישה כמו מישהי שרוצה לקחת משהו מהמדף ונתקלת בזכוכית של חלון ראווה. קרוב

תחפושות

למה כשהיית קטנה לא היתה לך שום בעיה ללכת ברחוב עם ארגזים, כובעים ושמלות, ופתאום כשאת בתיכון אי אפשר להוציא ממך חצי תחפושת ואת עושה טובה שאת שמה על עצמך תלבושת ואומרת "התחפשתי לתלמידה"?

חיבוק לדודה

הי דודה מתוקה ספרי פה לכולם את מי את אוהבת הכי בעולם? ומתי יותר? כשאנחנו קטנים? כשאנחנו גדולים? ומתי אנחנו מעצבנים, ועדיף שלא נבוא? אמא אמרה שהיא לא תגלה בכל מקרה מה ענית אז את יכולה

חב"דניקיות שכמוכן

שנים רבות הסתכלתי עליכן כמו שכנה מהצד. כי זה בדיוק מה שאני, בעיר בה אני גרה. כיום יש לי כבר כמה חברות חב"דניקיות, גדולות כמוני. זה מרתק אותי השוני בינינו. לא משנה על מה נדבר, זה

בחדר הטיפול

אני מביטה בך מבעד למשקפיים העבים שלי ורואה שאת נבוכה. שואלת את עצמך למה שלחו אותך לפסיכולוגית בכלל, ודי מתחשק לך לברוח מכאן. אז בואי נלך מסביב, לא נדבר עליך בכלל, נדבר על משו סתם. יהיה

בעלי תשובה

הי אני לומדת במדרשה של חב"ד לא נולדתי חב"דניקית. הלוואי. מנסה להשלים פערים. אני יותר גדולה מכולן פה, נראה לי, אבל לא משנה. אני לא גולשת פה בדרך כלל, אבל בטח לא אכפת לכן שאשאל הפעם

מושב זקנים

אני סבתא די צעירה והנכדות שלי, חלקן, בגילאי תיכון מכירה גם סבתות אחרות, למשל של החברות של הנכדות, חלקן מבוגרות יותר ממני אני בוחרת לשאול דווקא משהו לא על הגיל שלכן יותר מעניין אותי מה אתן

ישר ולעניין

שבוע טוב שותפות, הפעם שאלה ממני העורכת. יש לנו כאן שפע של מדורים שאתן מעלות בהם תכנים מעניינים. הרבה פעמים עולה בדעתי לפתח את הקיים. להוסיף. אשמח לקרוא מה דעתכן? רעיונות למדורים חדשים / שינויים במדורים

מדריכה פדגוגית

שבוע טוב אני עובדת במכללה שאולי תלמדי בה ואולי לא. אולי את לומדת בה, ואולי לא. מדריכה פדגוגית, מכינה את הסמינריסטיות לעבודה המעשית בבתי הספר. השאלות שלי אליך היום: עד כמה את רואה את עצמך בעתיד

זה כל כך נורא?

שלום לכולן הבת הגדולה שלנו עוד לא בח' וזו הזדמנות מצויינת בשבילנו לשאול לפני שהיא תגדל עוד קצת: אנחנו (ההורים) מתווכחים לפעמים על כל מיני דברים. גם ליד הילדים. לא היסטרי, אבל קיים. בעלי אומר שזה

מה היועצת רצתה ממך?

שבוע טוב! אני יועצת בתיכון, ומכירה המון בנות מעריכה ואוהבת וכו' אבל האמת? מרגישה הרבה פעמים חוסר אמון זה קשה לי, אבל אני משתדלת להבין ולהבליג. ועל זה רציתי לשאול – למה אני חווה כל כך

ברוכות הבאות לביתי

שלום בנות, שמי הדסה. אני שליחה במרכז הארץ ומקבלת בתקופות מסויימות קבוצות של נערות לעזרה בשליחות שלנו. למשל אפיית מצות לילדים, כניסה לגני ילדים, עזרה בשבתות גדולות וכד'. אשמח מאוד לשמוע מכל המתנדבות בבתי חב"ד כמו

סליחה אחותי

טוב תדעו מראש שהכל עבר דרך אחותי והיא גם ניסחה את השאלה… אז ככה: כשהייתי בחור ישיבה תמיד הרגשתי יחסית מנותק מהבית אבל זה היה לי די ברור: אני חוזר אחת ל-4 שבועות, ואין ממני יותר

מה שלא העזתי

אז ככה, נתחיל עם זה שהייתי מחנכת של כיתות ט' וי'. ספציפית כרגע אני מורה מקצועית, בתיכון. האמת שיש לי המון שאלות שהייתי רוצה לשאול תלמידות, וכמורה לא ממש העזתי. וגם עכשיו לא אשאל תלמידה פנים

מה נגע בך?

וואו אני חושבת עליכן המון התפקיד שלי הוא פשוט לחשוב כל הזמן ביצירתיות: מה יחבר אתכן יותר, מה ייזכר אצלכן יותר זה הכי הכי חשוב לי! שתהנו, שתתחברו, שתקבלו אז, אולי תסכימו לשתף אותי – הרכזת

איזה מקום אני תופס בחייך?

בת שלי, לפעמים כל כך הייתי רוצה לדעת מה עובר לך בראש עלינו – את ואני. איזה מן מקום את נותנת בראשך ל"אבא שלי", זאת אומרת, לי – אבא שלך. מה אני בשבילך? מה את מצפה

מה הסיפור עם האוכל?

שלום בנות חביבות, אתן עוברות בקופה שלי כל יום. אני כבר יודעת לזהות מי אף פעם לא מביאה אוכל מהבית, מי זו שמלווה מהחברות כי היא סתם נגררה לקנות, ומי זו שהגיעה היום כנראה באופן חריג

ת'אמת, למה יש לך משפיעה?

היי בנות יקרות, ‫יצא לי להיות (ועדיין) משפיעה של כמה בנות בגילאי 14-18. אני נותנת את נשמתי, ככה נראה לי. שיחות ארוכות בטלפון, פגישות. לפעמים ממש פועלת לעזרתן, או מפנה לעזרה/רב, מה שצריך. הרבה פעמים אני

בת להורים גרושים?

היי בנות יקרות! שאילה חריגה (מאד) בנוף. אבל אני צריכה דווקא אתכן: אני מפנה את השאלה לבנות להורים גרושים- אני כרגע בתהליך גירושין. הילדים קטנטנים ואני רוצה להימנע מטעויות ולעבור איתם את זה עם כמה שפחות

אני מכירה אותך?

אנחנו נפגשות כמעט כל יום לכמה שעות משמעותיות ולפעמים אני תוהה לעצמי, אני באמת מכירה אותך? האם את מביאה את עצמך כמו שאת לכיתה? או שאיך שאת כאן זה ממש לא כמו שאת בבית..?   המורה

מה את מעדיפה?

אני מתוסכלת.. אני לא יודעת איך להתנהל איתך. כשאני מבקשת להתקרב, את מתרחקת. כשאני שומרת על מרחק ומכבדת את הפרטיות שלך את אומרת שלא אכפת לי. מה את באמת מעדיפה? מה אני אמורה לעשות? שלומית (שם בדוי)

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?