כמה סיכוי יש שתבואי להרצאה מרצונך ולא כי זה תכנית של בית הספר? איזה נושא יכול למשוך אותך להאזין? את אוהבת שמעבירים עם מצגות? עם הומור? מסודר עם דף מקורות? יש הבדל מבחינתך אם המרצה הוא

אחת מחברותייך עשתה משהו באמת חריג מתקנון בית הספר. זה היה מוזר, שונה. לא יכולתי לשתוק. חשבתי, התייעצתי, שוחחתי עם ההורים שלה. עשינו מזה עסק. בשבילך, בשביל כל הכיתה. היה חשוב לי שתראו שהעניינים מטופלים. ברור

אין לך מושג כמה אני מתוסכלת. כמה רגעים יש לי, שאני מרגישה שלקחו השנה את התפקיד שלי ורוקנו אותו מכל תוכן. ללמד בזום? מרגישה כמו מישהי שרוצה לקחת משהו מהמדף ונתקלת בזכוכית של חלון ראווה. קרוב

למה כשהיית קטנה לא היתה לך שום בעיה ללכת ברחוב עם ארגזים, כובעים ושמלות, ופתאום כשאת בתיכון אי אפשר להוציא ממך חצי תחפושת ואת עושה טובה שאת שמה על עצמך תלבושת ואומרת "התחפשתי לתלמידה"?

הי דודה מתוקה ספרי פה לכולם את מי את אוהבת הכי בעולם? ומתי יותר? כשאנחנו קטנים? כשאנחנו גדולים? ומתי אנחנו מעצבנים, ועדיף שלא נבוא? אמא אמרה שהיא לא תגלה בכל מקרה מה ענית אז את יכולה

שנים רבות הסתכלתי עליכן כמו שכנה מהצד. כי זה בדיוק מה שאני, בעיר בה אני גרה. כיום יש לי כבר כמה חברות חב"דניקיות, גדולות כמוני. זה מרתק אותי השוני בינינו. לא משנה על מה נדבר, זה

אני מביטה בך מבעד למשקפיים העבים שלי ורואה שאת נבוכה. שואלת את עצמך למה שלחו אותך לפסיכולוגית בכלל, ודי מתחשק לך לברוח מכאן. אז בואי נלך מסביב, לא נדבר עליך בכלל, נדבר על משו סתם. יהיה

הי אני לומדת במדרשה של חב"ד לא נולדתי חב"דניקית. הלוואי. מנסה להשלים פערים. אני יותר גדולה מכולן פה, נראה לי, אבל לא משנה. אני לא גולשת פה בדרך כלל, אבל בטח לא אכפת לכן שאשאל הפעם

אני סבתא די צעירה והנכדות שלי, חלקן, בגילאי תיכון מכירה גם סבתות אחרות, למשל של החברות של הנכדות, חלקן מבוגרות יותר ממני אני בוחרת לשאול דווקא משהו לא על הגיל שלכן יותר מעניין אותי מה אתן

שבוע טוב שותפות, הפעם שאלה ממני העורכת. יש לנו כאן שפע של מדורים שאתן מעלות בהם תכנים מעניינים. הרבה פעמים עולה בדעתי לפתח את הקיים. להוסיף. אשמח לקרוא מה דעתכן? רעיונות למדורים חדשים / שינויים במדורים

שבוע טוב אני עובדת במכללה שאולי תלמדי בה ואולי לא. אולי את לומדת בה, ואולי לא. מדריכה פדגוגית, מכינה את הסמינריסטיות לעבודה המעשית בבתי הספר. השאלות שלי אליך היום: עד כמה את רואה את עצמך בעתיד

שלום לכולן הבת הגדולה שלנו עוד לא בח' וזו הזדמנות מצויינת בשבילנו לשאול לפני שהיא תגדל עוד קצת: אנחנו (ההורים) מתווכחים לפעמים על כל מיני דברים. גם ליד הילדים. לא היסטרי, אבל קיים. בעלי אומר שזה

שבוע טוב! אני יועצת בתיכון, ומכירה המון בנות מעריכה ואוהבת וכו' אבל האמת? מרגישה הרבה פעמים חוסר אמון זה קשה לי, אבל אני משתדלת להבין ולהבליג. ועל זה רציתי לשאול – למה אני חווה כל כך

שלום בנות, שמי הדסה. אני שליחה במרכז הארץ ומקבלת בתקופות מסויימות קבוצות של נערות לעזרה בשליחות שלנו. למשל אפיית מצות לילדים, כניסה לגני ילדים, עזרה בשבתות גדולות וכד'. אשמח מאוד לשמוע מכל המתנדבות בבתי חב"ד כמו

טוב תדעו מראש שהכל עבר דרך אחותי והיא גם ניסחה את השאלה… אז ככה: כשהייתי בחור ישיבה תמיד הרגשתי יחסית מנותק מהבית אבל זה היה לי די ברור: אני חוזר אחת ל-4 שבועות, ואין ממני יותר

אז ככה, נתחיל עם זה שהייתי מחנכת של כיתות ט' וי'. ספציפית כרגע אני מורה מקצועית, בתיכון. האמת שיש לי המון שאלות שהייתי רוצה לשאול תלמידות, וכמורה לא ממש העזתי. וגם עכשיו לא אשאל תלמידה פנים

בת שלי, לפעמים כל כך הייתי רוצה לדעת מה עובר לך בראש עלינו – את ואני. איזה מן מקום את נותנת בראשך ל"אבא שלי", זאת אומרת, לי – אבא שלך. מה אני בשבילך? מה את מצפה