טיפים אחרונים:

הלבד

התגעגעתי לבדידות, לפרטיות המושלמת

מ"ה על מזבח אחדות..?

  -שעת נעילה שירת אמונה מיתרי לב נרעדים. דמעה סוררת דממה שוררת. שבעי פילוגים- ליבם פתוח לחיבור, באחדות. עיניים קרועות פרידה מרבי שמעון גלי הדף, דחף אנושי מסדרון. ילד קטן תופס ביד אביו לחיצה חמה אבהית-

סוף

שמישהו ידפוק חזק על השולחן ויגיד ״עד לכאן!״

יהודי

ובמלחמה הקיומית, יש לי עוד סיבה לנצח

תהיות קטנות

כַּמָּה רָחוֹק יָכוֹל אָדָם לָלֶכֶת בִּשְׁבִיל שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ ?!

כמו —

הַלֵּב וְהָרֶגֶשׁ, חַמִּים כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ וִיבֵשִׁים עַד מְאֹד.

פעם ראיתי

פעם ראיתי אנשים עם אוקיינוס, וחופם היווה עד לגלים

ינקום

האזינו לקול הנשמות בלילות החורף, לעיתים הן כה צמאות להקשבה

שישמע

חיה בבדידות בין אלף אנשים, צבעים ומסיכות

בום שדקר.

דמעה שזולגת, מתערבבת עם הדם, מרקדים הם ביחד על הלב

אחת אפס לאמת /55

אני כבר עמוק בתוך העסק הרקוב הזה. כן, אני יודעת שהוא מסריח. אין לי כוח לצאת ממנו

שׂוֹרֵף.

זֶה הוֹרֵס, וְזֶה סוֹחֵט, עוֹצֵר תַּ'נְשִׁימָהּ.

פעם ו-היום

פעם הייתי זורמת עם המציאות, נותנת לדברים לקרות ולהמשיך הלאה.

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?