אנחנו מדברות קבוע בערך כל שבוע השיחה שלנו זורמת ממש אני מעניינת אותה וזה מורגש היא מבינה הכל בכל מכל כל ואפילו שאני טיפה חופרת עדיין היא נותנת הרגשה נהדרת היא מייעצת ת'עצות הכי חכמות בעולם

"תרגע! ג'ייק. דבר ראשון תרגע" אמר ג'קי "תנשום עמוק. קח כוס מים ותרגע" אחרי 5 דקות, כשג'ייק היה קצת יותר רגוע הוא סיפר לג'קי. "הלכתי לחפש אוכל ופתאום ראיתי גבעה מוארכת מוזרה כזאת בצבע כחול שממנה

הכל בעולם זה 'מייד אין צ'יינה', אפילו את התורה קיבלנו מסיני… אינדיאני נכנס למסעדה ומזמין המבורגר, שואלת אותו המוכרת: לקחת או לשבת? עונה לה האינדיאני: לקחת לשבט… שכחתי את הטלפון בחדר, וכשחזרתי ראיתי 20 שיחות שלא

סתם, שנים שלא כתבתי פוסט וקיבלתי לבבות קטנים. סתם, אני קוראת ספר טוב ולומדת פיוטים ופזמונים. סתם, אתן נוגעות בי,  עשרות בנות עלומות. כמה שרציתי להתעלם,  להתרחק, להתנשא,  אתן תמיד שם עם לב רחב,  ובתוכו,  פינה

מה שאנחנו חושבים בבוקר משפיע לנו על אותו יום הבוקר הוא מתנה אז בוא נאמר תודה בואו נתמקד במה שיש לנו נראה מה החוזקות שלנו נודה לה' על הכל ונהפוך כל קושי למשהו מיוחד כזה שיעזור

את הגוש הזה אפשר רק לנסות לשחזר, את אותו נווה מדבר העטור בדקלים ובניסים. את אותם הבתים, הפרחים, התפילות, שנעקרו ונהרסו, שתמיד יהיו נטע זר במקום יישוב אחר. אותן החממות, רסיסי המרגמות, שהיו חלק מהסיפור של

אני נופלת, היישר אל תוך יאוש פנימי. רוצה לבחור נכון, ולהיות מלאת ביטחון, בהחלטתי. למה אני מחפשת את הרע גם שהטוב בגלוי נראה. אני רוצה לקום מהתרדמת, להתעורר על החיים. להפסיק להיות בשתיקה רועמת, להתגבר על

כך יוצא למשל שאני שואלת חברה ותיקה: "רגע, כמה אחים יש לך בעצם?" או שאני זורקת סתם ככה באוויר, "את יודעת שאני טוניסאית, כן?" אז אחרי כל כך הרבה זמן שאני באתר – בשמות שונים –

1. בכיתה/במשפחה תשכבו כולם על הרצפה, ראש מעל בטן, זאת אומרת הראש של 1 שוכב על הבטן של ראש 2, הראש של 2 על בטן של 3 וכן הלאה. מספרים בדיחה למשל: שתי מאפינס בתנור: מאפינס1:

זה שכל תחושה (אצלי בעיקר במגע ובשמיעה) מוגברת, ולכן אפילו נגיעה הכי קלה יכולה להתפרש אצלי כהפרעה רצינית…. זה מציק לי ממש. האמת שהרגישות השמיעתית מפריעה הרבה יותר… כי זה לגיטימי לגמרי להגיד לחברה, אל תיגעי

להשאיר את הראש מעל המים. לנשום. לשרוד. ככה עוד רגע. ועוד דקה. ועוד שעה. ועוד יום. אבל זה קשה. כל כך קשה. להתאמץ. לשרוד. לנשום. אולי כדאי להרפות. לשקוע. להתמכר. להניח לגלים לקצוף ולשטוף.

היה לי פעם תוכי. כשהוא מת, משהו בתוכי מת. עד היום לא הצלחתי להבין מה ההבדל בין סבון נוזלי, אל סבון, סבון גוף, סבון מוצק, סבון אמבט, סבון פילינג, ג'ל רחצה, ג'ל אמבט, תחליב רחצה, קרם

רוצה לעשות כל מה שרוצה בלי שלי יגידו 'חמודה, את לא יכולה' רוצה לעוף אל על לשבת מול החוף לספור כוכבים ופשוט לאהוב את החיים!

מישהי שואלת אותי שאלה פשוטה ואני מתגמגמת לה בתשובה. ובפנים, צורח לי קול, מה עובר עלייך? מה נסגר? קשה לחייך. החיוך יוצא מעוות ואווילי. מה, מה.? הבלבול הזה.. הבלבול הזה מתסכל. כי מה, מה קורה לי?

לנעול נעליים ולהחליף בזריזות למגפיים לחפש את הקפוצ'ון הכחול, להתפשר על השחור איזה כיף שהחורף הגיע בבקשה תביא אתך הרבה הרבה גשמי ברכה וגם סתם ברכה בלי גשם תמצא לי הרבה בגדים יפים שיהיה לי חשק

שוכחת כל דבר לוגי מחיי הקודמים רק אני ומהותי הגענו לכאן. אני יושבת על כיסא עץ בריפוד בורדו, האח מפזר אור נעים. אמא של אמא, מהדמיון, נכנסת ומתיישבת לידי. מסתכלת לאש הבוערת, מקשיבה לפיצפוצי העץ הנשרפים,

יום אחד שוטר רואה איש עם פינגווין, אומר לו השוטר: אדוני אני מבקש ממך לקחת את הפינגווין לגן חיות. למחרת רואה השוטר את אותו איש עם הפינגווין, אומר לו: אמרתי לך לקחת אותו לגן החיות.  אומר

כבר לילה, וכל הכוכבים מאירים את החושך, ואני עייף. ואנחנו מחכים. כבר חורף, וקר, והוא הביא צעיף, שותק. הגיע גם קיץ, ואנחנו עוד מחכים. התייאשתי, ושאלתי אותו שוב, אם היא תחזור. ושוב הוא שתק לי חיוך.

בטח שמתן לב שהאתר משתדרג לו:) ולמי שלא ראתה את הפרסומים בוואטסאפים השונים, כדאי שתדענה, התחדשנו בואטסאפ לאתר!! דרכו יהיה ניתן להתעדכן במתרחש ע"י סטטוסים ושליחת הניוזלטר ברשימת תפוצה אחת לשבוע (לא רוצות לחפור ) פשוט

כמו למשל: אם נלך לבד נגיע מהר, אם נלך ביחד נגיע רחוק… איזה משפט יפה, אה? את לא יכולה להגיד שלא, הוא מושלם!!! או משפטים לטובת הילד: אין ילד קשה, יש ילד שקשה לו… אני אוהבת

יום ועוד יום ועוד אחד דיייייי אני שונאת שגרה, שעמום!! אני צריכה גיוון, חידוש!! —- אני קמה בבוקר מאוחר מתארגנת מהר ויוצאת מהבית תפילה לימודים ארוחה עוד לימודים מעולה! מישהי נכנסת באמצע שיעור מודיעה שמהיום תהיה

באמת זה קצת מביך הייתי צריכה לעשות את זה מזמן אבל זהו- אני מפסיקה להסתמך על אחים חברות טובות זה שלי כי זה חשוב ולא כ"כ משנה איך אני אראה- העיקר שזה יהיה זה קטן אבל