לאחרונה גילו לאבא שלי את המחלה ל"ע, הוא כמובן התחיל בטיפולים והכל כל כך קשה.. אם אני אתחיל לספר זה לא יגמר… ואני לא מבינה איך אפשר להיות בשמחה במצב כזה ????

בתקופה האחרונה- שלושה חודשים האחרונים היה ברשותי סמארטפון והעיסוק העיקרי שהיה לי בו היה הוואצפ. השבוע חזרתי לנוקיה שלי, לא בבחירתי אלא בגלל שהסמארטפון מת וההורים שלי שגם ככה לא רוצים שיהיה ברשותינו("הילדים") סמארטפון לא מתכננים

למה אני פה??? מה אני עושה?????? סתם מיותרתתתתתת!!!! אף אחד לא מבין. רק צרות!! רוצה לברוח מהבית ואין לאןןןןןןןןןן לא רוצה את החיים האלו. זה לא חיייים!!!! מה אני עושה מפה?????????????

היי.. ההורים שלי מקורבים לחב"ד ואני למדתי ולומדת עדיין בבית ספר חב"ד ובחרתי להיות חבדניקית. היום אני חבדניקית לכל דבר ועניין.. אז ב"ה אין לי התנגדות לדרך הזאת במשפחה, אבל זה עדיין לא כמו לגדול בבית

למה הגעתי לעולם? מה אני צריכה לעשות פה? אם ה' ידע מה יהיה אז למה הוא מעמיד אותנו בניסיונות, למה לא יישר שיהיה טוב?

מה לעשות שההורים שלי לא חסמו את המחשבים בבית? פעם אחת כשהצעתי להם הם צחקו ואמרו "מה ?את?? רוצה חסום? את לא סומכת על עצמך?" ואני אמרתי שלא.. אבל הם לא חסמו. .צחקו. הם בגישה שכל

היה לי קשה והתגברתי, אבל אני רוצה לפחות לדעת, למה אסור לראות סדרות וסרטים? יש הרבה נקיים. ואל דאגה, האינטרנט חסום, וזה לא באמת נגיש.

קשה לי ללכת עם חצאיות ארוכות וקשה לי ללכת כמו ילדה חבדניקית ובאיזשהו מקום יש לי כזו בושה סוג של…. מה אני יכולה לעשות בעניין?

יש לי הרבה דברים לא פתורים בחיים, לאיזה מגמה אלך שנה הבאה.. אם אתקבל לצפת.. הרבה שאלות של השקפה.. הקשר עם המשפיעה.. זה מעיק, דורש כוחות נפש, אני יכולה לשבת שעות ולחשוב על כל הבעיות שיש

היה לי קשה והתגברתי, אבל אני רוצה לפחות לדעת, למה אסור לראות סדרות וסרטים? יש הרבה נקיים. ואל דאגה, האינטרנט חסום, וזה לא באמת נגיש.

אני מרגישה משיכה לצפייה בתכנים ממש לא טובים, אני יודעת שזה לא טוב אבל אני לא מצליחה להתגבר על עצמי.. מה עושים?!

קשה לי עם שינויים!!! כל דבר קטן שרק מזיז את הקרקע תחתיי והופך אותה ללא יציבה פשוט מקשה עלי את החיים פי כמה וכמה. והכוונה היא לכל דבר שזז לו קצת מהמוכר והרגיל. אני משתדלת לעבוד

זהו שנמאס לי ואין לי מושג אפילו למה נמאס לי, פשוט נמאס לי מהחיים, מהבי"ס, מהמורות, מהכל. באלי לשכב במיטה ולא לעשות כלום, לא ללמוד, לא להתפלל, לא להיות עם חברות, לא עם המשפחה. אני יודעת

היי דבר ראשון תודה רבה על פתיחת אתר זה. עכשיו לתכלס, השבוע בחור התחיל איתי במייל .זה כזה גרוע לזרום עם בחור במייל??? הרי הוא לא ראה אותי, נגע בי או התקרב אליי כי אני לא

למה רע לי????????????????? למה לא נותנים לי לנשום?????????? למה כולם עלי???????? למה אף אחד לא מבין אותי????? למה כולם נגדי?????? למה אף אחד לא עוזר לי???? למה?????????????

מה אני עושה פה? לאן נאבדתי? כ"כ לא טוב לי. כל יום אני מרגישה מדפדפת יום אחרי יום, דוחפת דקה אחרי דקה. הרגעים הטובים הם 1/60 לרעים, הם בטלים. ההרגשה הפנימית כ"כ חלשה. עלובה חסרת אופי,

אני דוחה הכל..כל דבר! עבודות לתיכון, כתיבה לרבי, להתקשר לאנשים שצריך, לחשוב על דברים, מבחנים..אפילו את השעון מעורר בבוקר אני דוחה בעוד 5 דק ועוד..וברור שאני מאחרת בסוף ואז אני אוכלת ושותה לפני ברכות השחר וגם

להפסיק לחשוב שלילי

אוףף למה צריך את כל החסימה הזוו היא תוקעת את הפון.. אני יכולה לשמור על עצמי גם בלי זה..יש לי כי הבית ספר מכריח ואם לא סיפור ארוך🙄 ומי שבאמת רוצה לראות יכולה גם לעקוף את

היי הזמנתי כרטיס לתשרי והכל מוכןןן ואז התחילו הבעיות, לא משנה למה אבל בסוף מתברר שאני כנראה לא יכולה לסוע לתשרי… ואין לי מושג מה לעשות עם זה.. נראה לי שהולך להיות ממש קשה..

אז ככה אני ילדה שמשתדלת להיות ילדה חסידית אבל וואלה לא הולך לי כל כך. כמה שאני מנסה להתפלל כל יום, לומר חת"ת, ללמוד שיחות של הרעבע וכו', זה פשוט לא מצליח לי. אני לא עושה

אחות של חברה שלי חזרה בשאלה, הייתי בהלם שראיתי אותה פתאום ברחוב עם מכנסיים. היא הייתה הילדה הכי הכי חסידית שהכרתי אי פעם…. אני בשוק בזה, אפילו היא הייתה משפיעה של אחת הבנות שאני מכירה….זה הזוי. חוץ מהשוק,