שבת אחרי פסח סופסוף הגיעה! בלילה התבשרתי והמתנתי קצרת סבלנות לבוקר.. קמה. מתארגנת. מגלה שיש פה מידי קצת קוביות. ומחליטה: "אמא הלכתי כמה דקות לבני דודים"… הולכת לחדר של שרי בת הדודה. שרייייייי! בוקר טוב!!! קומיייי!

היא זו שבחרה איתי בגדים. יותר נכון מנעה ממני לקנות בגדים שאני אוהבת. היא זאת שהרכיבה את הטעם שלי, בכל תחומי החיים המגוונים. באיך להיראות, איזה צבע (שעות מבוזבזות בשמש), איזו צורת עיניים, איזו צורת שפתיים,

באמת שבשבועות האחרונים רק שטויות אני אוכלת. די!! אני צריכה לשמור יותר על הגוף שלי! לא הגיוני שאמשיך לחיות על ממתקים!! זה לא שאני מלאה, אני נחשבית לרזה יחסית. אבל בריאות זה בריאות. בלי קשר למראה.

בשבילי הצלחה זה בדברים הקטנים. לא אמירות מפוצצות, לא שלטי חוצות. בשבילי הצלחה זה אנשים. הדברים הקטנים שיכולים פתאום לשנות למישהו את היום. הם משנים את החיים מבחינתי. מבחינתי לומר שאני רוצה לשנות את העולם זה

אני בן אדם די ביקורתי, והמזל שלי (או החיסרון?) זה שאני יודעת להסתיר את זה טוב מאוד. בחוץ לא תראו את זה עלי בחיים, יש לי הרבה חברות, טובות יותר ופחות ואני די מקובלת בחברה. גם