פוסטים אחרונים:

עוד שיתופים:

שמש

אני רצה-רצה לא יודעת לאן. רודפת אחרי המחשבה שאומרת ++++'תברחי מהר, מכאן'.

מנגינה

יומן יקר שלי, אולי הגיע הזמן לכתוב אחרי שנים אל תאשים אותי, פחדתי לכאוב מקולות הצחוק של האנשים. לאחרונה אני חושבת הרבה על הבית שאקים אתה יודע, אני רוצה משפחה גדולה אבא, אמא וילדים בית קטן

אהבה מזוייפת!

העולם החוויר למולי, האוויר קפא, אני צעדתי בזריזות, מתעלמת מכולם. לחישות מהוסות ומבטים, חיצי החמלה, חייכתי מתוח וישר, שנאתי את העולם. היום פסע אט אט, תש כוחו, ואני אתו, קומצת אגרופי ברזל. כה ייחלתי לסוף, לחושך

קושי

תסכול אכזבה לחץ דאגה קושי זה ההגדרה של הכל קושי קשה לי ההתמודדות שאני צריכה לעמוד בה קשה לי אני לא מצליחה אני קורסת ואף אחד לא רואה אני נופלת והתעלמות מוחלטת אני לא מצליחה להחזיק

מה עושים

'מָה עוֹשִׂים כְּשֶׁכּוֹאֵב' כָּכָה שָׁאַל אוֹתִי הַלֵּב וְאָבַדְתִּי פָּנִים בְּיָד כְּבוּשׁוֹת בִּמְדוּרָה שֶׁל רְגָשׁוֹת נֶעֱמַדְתִּי בָּרַחְתִּי מִלִּישֹׁן נֶאֱבֶקֶת אִם לִנְשֹׁם רָעַדְתִּי –

גיבור

מי אתם בכלל ומה אתם יודעים עליי, על החיים שלי

אולי כן

ברוכים הבאים, בני האנוש אל מושבן של הדמעות האבודות

געגוע אדיר.

היית אחר, רק הייתה עליך שמחה, ופתאום הכל נגמר, מטלטל

המכתב שלא נשלח לך

לא רציתי שתתלכלכי הרבה, לא שתראי ותשמעי כל מני דברים שנחרטים לך בנפש, שמטמאים את הנשמה

בלילה

בַּלֵּילוֹת הָאֲרֻכִּים הַכֹּל מְרֻסָּק מִבִּפְנִים

בְּעֶצֶם

וְהַחֹם עָלָה… וְעָלָה… וַאֲנִי לֹא שַׂמְתִּי לֵב. וְהַחֹם עָלָה… וְעָלָה…

שקיעות 🌅

כשאת מנסה, מתנסה כשאת עדיין מלוכלכת מאבק הדרכים כשאת מוטשת ועייפה מטיפוס ההרים כשאת מנסה לקטוף לך כמה נצחונות קטנים אל תתייאשי את גדולה מהחיים!

מנסה לחזור 🙂

אז מה בתכלס קורה איפה אנחנו בתוך כל זה ולמה כשפרשנו החלטנו וחזרנו וזה הכל שוב מסתובב כמו פעם והיום היא חוזרת מבינה הכל אחרת והם חושבים שלא שאין לה לב שום מקום לתת לכאב והם

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?