פוסטים אחרונים על הצלחה:

ב-ז-כ-ו-ת-כ-ן!

לפני כמה זמן קראתי את התגובות שלכן ומאוד שמחתי שעניתן לי והבאתן לי רעיונות וזה, לפני כמה

מתולתלות/4

אז איך אני מטפלת בשיער שלי? אחרי המקלחת, אני מייבשת טיפה את השיער, רק כדי שלא יטפטף

עוד סיפורי הצלחה:

אני אצליח!

דייי אני רוצה לטוסס, רוצה לחוות את כל מה שיש שם!-אצל הרבי! אבל אני לא יכולה..הרבי כתב לי שיש לי שליחות בארץ ואני צריכה להישאר..:( באותו רגע שכתבתי לרבי וזה מה שהוא ענה רציתי להיכנס למיטה

מתולתלות/3

משהו חשוב לפני הרשימה – לוקח לשיער זמן להתרגל. נ-ק-ו-ד-ה. זה לא הוקוס פוקוס. לשמנים מהקרקפת לוקח זמן לחזור לתפקוד מלא וגם לשערות עצמם, צריך לתת זמן להשתקם. גם לכן יקח זמן להבין מה בדיוק השיער

מתולתלות/2

אז כאן התשובה, ישנם שמנים המופרשים מהקרקפת והם אלו המעניקים לחות וברק לשיער. יחד עם זאת, השמפואים למינהם חוץ מזה שהם מורידים את הלכלוך מהשיער שלנו, הם גם מורידים את השמנים שהקרקפת מפרישה על מנת להזין

לילה שמח:)

הפעם אבל הרבה יותר שמחים מאז. היום אני יושבת וכותבת עם חיוך. י"בתית עם ניסיון חיים. קטן יודעת לדחות מחשבות להתמודד עם טירדות. לחייך לעולם. לחייך בלב. יש לי את כל הסיבות לשקוע עמוק לתוך התהום.

לבחור נכון

לא. בבקשה לא. אין לי רצון. לעוד ניסיון. אין לי כוח. אני לא מסוגלת. ושוב. ושוב זה מגיע. לא. בבקשה לא. אין לי רצון. לעוד ניסיון. עוצרת. בוחרת אחרת. זוכרת. שיחד איתו מגיע כוח. אני כן

מתולתלות/1

כשהגיעה הילדה לגיל ההתבגרות התחילו העניינים להסתבך, השיער התחיל להתנפח והוא כבר לא היה כל כך חלק כמו קודם. הילדה, ראתה שאין מנוס והברירה היחידה היא לאסוף את השיער לקוקס. ולכן, במר ליבה, אמצה הילדה את

לו הייתי

לו הייתי– הייתי שמחה. לו הייתי– הייתי מושלמת. לו הייתי– הייתי חרוצה. לו הייתי– הייתי מאושרת. אמנם משחק ישן וחרוש אבל ככה אהוב. משחק שבו אנחנו יכולים לכתוב בלי חשבון את חלומינו הזהוב… לא להתעמת עם

כשרון

אולי גם תנקה תכיל תסדר. כי פנימה הכל לחוץ סוער דוקר. ואט אט מתחברות אותיות למילים לשורות לבתים. והגוף כולו חוזר לעצמו. בשלבים. הדופק המהיר והנשימות לקצב סדיר הם שבים. הלב שהיה כואב נרגע מתרחב. הדמעות

אוף

לא לחברות, להודעות, לשיחות, לא למורות, למבחנים ולעבודות, לא לאמא, לאחים ולאחיות…לא רוצה לראות אף אחד, לא לשמוע אף אחד… שוכבת במיטה, מנסה לשמוע שירים, לא….גם לזה אין לי חשק עכשיו….חושבת עלז ה ששוב אני אגיע

גישה לחיים

החשוב הוא מכל, שאותו צריך לזכור: שמה שיקבע מה תהיה ההרגשה זו אך ורק הגישה. אנחנו יכולות לחוות כישלונות, ולהגיד שאין מה לנסות. אך ניתן לחשוב אחרת, ולבחור במחשבה מעודדת שהכישלון הוא כמו חזרה להצלחה הגדולה.

מחשבות שעולות

הגיע הזמן לעצור! להבין, לנסות עם החיים להשלים, קרו דברים, השתנו זמנים להישאר בעבר? לחסום העתיד? מדוע ולמה את חיי להשליך? הקשיים, הניסיונת? הם אלו שבנו היסדות! נזכרת באותם הדברים, מבינה, אוי, אך הצלחתי לקום? זאת

עוד צעד קטן בדרך

אתחיל בשאלה קטנה: אחרי שאתן קוראות פוסט, אתן כותבות ישר תגובה או יורדות קודם לראות מה האחרות כתבו? אז זהו, אני תמיד קודם רצתי לקרוא את התגובות של האחרות. בישלתי בפנים את כל המילים של הבנות

לשמור על הבריאות/2

שבת אחרי פסח סופסוף הגיעה! בלילה התבשרתי והמתנתי קצרת סבלנות לבוקר.. קמה. מתארגנת. מגלה שיש פה מידי קצת קוביות. ומחליטה: "אמא הלכתי כמה דקות לבני דודים"… הולכת לחדר של שרי בת הדודה. שרייייייי! בוקר טוב!!! קומיייי!

מתנת חיים

חשה עצבות, אני במצוקה, ההרגשה פשוט נוראית. הדיכאון עוטף כל חלקה, צובע בשחור העתיד. מנסה לברוח, ואין לאן. הדרכים כולן חסומות. הכל נראה חשוך ורע, אין אור, עיני סומות. בוכה בליל, בוכה ביום, כמעט ואינני אוכלת.

דרך ארוכה

היא זו שבחרה איתי בגדים. יותר נכון מנעה ממני לקנות בגדים שאני אוהבת. היא זאת שהרכיבה את הטעם שלי, בכל תחומי החיים המגוונים. באיך להיראות, איזה צבע (שעות מבוזבזות בשמש), איזו צורת עיניים, איזו צורת שפתיים,

עמוק הוא שקוע

חייב הוא עזרה צריך הוא עצה כיצד יצא מזאת הביצה? משך הוא בחבל טיפס הוא על אבן אך לא הועיל הוא איננו יעיל כי בתוך השאול קשה לנוע אין מעבר הכל פה קטוע הוא בחוץ והכל

לשמור על הבריאות

באמת שבשבועות האחרונים רק שטויות אני אוכלת. די!! אני צריכה לשמור יותר על הגוף שלי! לא הגיוני שאמשיך לחיות על ממתקים!! זה לא שאני מלאה, אני נחשבית לרזה יחסית. אבל בריאות זה בריאות. בלי קשר למראה.

רואה חיוך ענק

אוקיי, חברות. אז אנחנו חוזרות לקצת ורוד (אני בלע"ז) של לפני שנה וחצי. סגור? סגור. אז הייתי מכורה לשירים ולסרטים. הרגשתי שאין מצב שאני משתלטת על זה, שהכל חזק ממני. אהבתי את השירים והם אלו שהרגיעו

להגיע לפסגה

עמעום לרוץ לברוח פיצוץ לצרוח די! קמה מטפסת ממשיכה,רוצה רגל כבר כאן על הפסגה חלום דואב חלום של כאב חלום מתרקם

החלטתי שאין מצב

הבנתי שזה חשוב, שזה מחבר אותי לרבי, שהרבי רוצה שאני אספר לו מה קורה איתי. אבל זה פשוט לא הלך. ניסיתי הכל, תאריך מסויים כל חודש, קביעות עם חברה, תזכורת מהמשפיעה. אבל לא הצלחתי להתמיד. זה

במבחן האמיתי

שואפת לציון סביר, אבל לא יודעת אם באמת זה מה שיהיה. קשה לי, לא הולך לי, לא מצליח. אבל אני יודעת שאני, במבחן החיים – אני ניצחתי! במבחן האמיתי, השגתי את המטרה שהוצבה לי. לא ביקשו

לעשות טוב

בשבילי הצלחה זה בדברים הקטנים. לא אמירות מפוצצות, לא שלטי חוצות. בשבילי הצלחה זה אנשים. הדברים הקטנים שיכולים פתאום לשנות למישהו את היום. הם משנים את החיים מבחינתי. מבחינתי לומר שאני רוצה לשנות את העולם זה

הצלחתי להסתכל אחרת

בגניך מצאתי המון דרדרים וקוצים בגניך גיליתי המון צבעים סוערים יכלתי לבחור כי היה שם מגוון יכלתי לבחור ולא להתייאש לעולם בחרתי לראות את הקוץ והדרדר בחרתי לראות את הבוץ והשחרחר רציתי לצאת לברוח עצרתי את

חברה שלי הצליחה לחיות

אז קצת רקע על החברה, בוא נאמר שהיא מכירה את החיים מהצד הפחות נחמד שלהם.. "לא הכל דבש" לא נאמר עליה.. עליה נאמר "הכל לא דבש.." האמת שבזמן האחרון מאז שזה קרה כל הסיפור העצוב שלה

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?